חויאי
מראה
חִוְיַאי
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חיוויאי |
| הגייה* | khivyai |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | חויא + ־ַאי |
| נטיות | |
גיזרון
[עריכה]- עברית חדשה מארמית: "חיויא" (נחש).[1] מופיע בתרגום אונקלוס: ”וְחִוְיָא, הֲוָה חֲכִים, מִכֹּל חַיַּת בָּרָא, דַּעֲבַד יְיָ אֱלֹהִים“ (אונקלוס על בראשית ג – פסוק א); ”וַעֲבַד מֹשֶׁה חִוְיָא דִּנְחָשָׁא, וְשַׁוְיֵיהּ עַל אָת; וְהָוֵי, כַּד נָכֵית חִוְיָא יָת גֻּבְרָא--וּמִסְתַּכַּל בְּחִוְיָא דִּנְחָשָׁא, וּמִתְקַיַּם.“ (אונקלוס על במדבר כא – פסוק ט)
מידע נוסף
[עריכה]- מנדלי מוכר ספרים מכנה אותו בשם "נֶשֶׁר-הַצִּפְעוֹנִי" (תולדות הטבע, 1867).
תרגום
[עריכה]- אנגלית: circaetus
- בולגרית: орли змияри
- הולנדית: circaetus
- הונגרית: circaetus
- ספרדית: circaetus
- פינית: käärmekotkat
- צרפתית: circaète
קישורים חיצוניים
[עריכה]ראו גם
[עריכה]סימוכין
[עריכה]- ↑ אבשלום קור, "מילים שמקורן בארמית". ICast, 2/8/2010