זרז

זֵרֵז

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	זירז
שורש וגזרה	ז-ר-ז
בניין	פִּעֵל

1. דחק לעשות מהר ובשלמות; הביא לפעולה מהירה.

   • כדי לזרזן במצוות (פסחים פט א)
   • זרז את עצמו והתקין כל צרכיו. (דברים רבה, פרשה ב, סימן כז)
   • הימים החמים מזרזים את הפריחה.

מקור

• לשון חז"ל.

מילים נרדפות

• האיץ

תרגום

• אנגלית: urge‏‏‏‏‏

ראו גם

• הזדרז
• זרוז
• זריז

זָרָז

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	זרז
הגייה*	zaraz
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ז-ר-ז
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר׳ זָרָזִים

1. עברית חדשה [כימיה] חומר המזרז תהליך או תגובה כימית מבלי שהוא עצמו ישתנה בזמן התהליך.

   • תחמוצות צורן ואלומיניום משמשות כזרזים בפיצוח קטליטי של דלק גולמי.

2. בהשאלה: מעשה או מאורע המביאים להחשת ארוע אחר.

   • ויכוחי דת הם זרז לעימותים אלימים.

מילים נרדפות

• קטליזטור (1)

תרגום

• אנגלית: catalyst‏‏‏‏‏

ראו גם

• אנזים
• הוסיף שמן למדורה (2)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: זרז