האיץ

הֵאִיץ

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

לשון המקרא הגביר את מהירותו; דחק בו להזדרז.
- ”וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה, וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט לֵאמֹר; קוּם קַח אֶת־אִשְׁתְּךָ וְאֶת־שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ הַנִּמְצָאֹת, פֶּן-תִּסָּפֶה בַּעֲוֹן הָעִיר.“ (בראשית יט, פסוק טו)
- ”עַל כֵּן אָמַרְתִּי שְׁעוּ מִנִּי אֲמָרֵר בַּבֶּכִי אַל־תָּאִיצוּ לְנַחֲמֵנִי עַל־שֹׁד בַּת־עַמִּי.“ (ישעיהו כב, פסוק ד)
- "אָז לָקַח חָתָן / מִפֻּנְדָּק קָטָן / הָאַחַת עַל אוֹפַנּוֹעַ מֵאֵץ, / וְנוֹתְרוּ שְׁתֵיהֶן / בְּפֻנְדָּק עָשֵׁן / עִם קְבַרְנִיט וְלוֹ רֶגֶל מֵעֵץ." (בְּפֻנְדָּק קָטָן, מאת אהרון שבתאי)