זקית

זִקִּית

פרט ממשפחה של לטאות, אשר משנה את צבע עורה בהתאם למצב רוחה.
- הזיקית נודעת בלשונה הארוכה והזריזה, ובעיניה הגדולות המסוגלות לנוע בעצמאיות.
בהשאלה כינוי לאדם אשר משנה את דעותיו בהתאם לנסיבות.

מארמית: זָקִיתָא. המילה הארמית מופיעה בתלמוד הבבלי פעם אחת בלבד: ”אמרו ליה: צער גדול היה לנו בתיבה, בריה שדרכה להאכילה ביום - האכלנוה ביום, שדרכה להאכילה בלילה - האכלנוה בלילה. האי זקיתא, לא הוה ידע אבא מה אכלה“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף קח, עמוד ב). רש"י כתב בפירושו למסכת סנהדרין: "זקיתא - שם בריה".