הסחה
מראה
הַסָּחָה
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | הסחה |
הגייה* | hasakha |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | נ־ס־ח |
דרך תצורה | משקל הַקְטָלָה |
נטיות | ר׳ הַסָּחוֹת נס׳ הַסָּחַת־ |
- הסרה, הטיית דבר ממקומו אל מקום אחר.
- השתדל להיות מרוכז וקשוב בשיעור, המנע מכל הסחה של המחשבה.
גיזרון
[עריכה]- בלשון חז"ל. (בדר"כ בצירוף) מן הסיח הסחה השורש גם בתנ"ך נסח "וְנִסַּחְתֶּם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (דברים כח) "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת הַבַּיִת מַסָּח" (מלכים ב י"א) . "בֵּית גֵּאִים יִסַּח ה' וְיַצֵּב גְּבוּל אַלְמָנָה" (משלי טו כה)
- השורש קרוב לשורש הזחה במקרא משמעו הסרה מן המקום.(רמב"ן שמות כח)
צירופים
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]
|
מידע נוסף
[עריכה]משמעותו המדוייקת של השורש הוא סילוק (פירוק, עקירה-בלשון הפרשנים). הביטוי בחז"ל הסחת דעת מתאים. הביטוי המחודש הסחה לאדום אינו מדויק והיה נכון יותר הסטה לאדום.