וולקן
מראה
ווּלְקָן
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | וולקן |
| הגייה* | vulkan |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ ווּלְקָנִים |

- הר הפולט מגמה בצורת לבה אל פני השטח.
- ”[...] והמה נקראים הרי וואולקאני (פייאר שפייענדע בערגע), ולרוב יוריקו אותם ההרים בהתלהבם, איזה עצם רותח זב ונגר הנקרא לאַוַוא[...].“ (ראשית לימודים א, מאת ברוך לינדא, 1788, באתר מאגרים)
- "נִבְרַח לְצִ'יִלי, הוֹפּ, כֻּלָּנוּ! / אַךְ שָׁם יֶשְׁנָם הֲרֵי ווּלְקָנוֹ, / רוֹתַחַת לַבָּה בְּגַלִּים. / מֵתִים מִזֶּה? לֹא, רַק נִצְלִים." (וֵנֵצוּאֵלָה, מאת דן אלמגור)
גיזרון
[עריכה]- ישנה סברה כי השם הלטיני וולקנוס (Vulcanus) שתואר בידי קדמוני-יוון כאל הנפחות, הושאל ושובש מן המקרא משמו העברי של תובל-קין שעפ' ספר בראשית היה אבי מקצוע הנפחות [1].
- מלטינית: Vulcanus, אל האש והנפחות, וממנה דרך איטלקית במשמעות הר געש לשאר לשונות אירופה. אל העברית מגרמנית: Vulkan או מרוסית: вулка́н - ווּלְקָן.