ובחרת בחיים

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

דף זה מופיע ברשימת הערכים הדורשים שכתוב.

הסיבה לכך: האם יש להפנות לצורת היסוד בחר בחיים?!. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד הדף לא תוקן. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, תוכלו לציין זאת בדף השיחה שלו.



וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים[עריכה]

  1. משפט זה נותן ערך גדול לחיים, החיים הכי חשובים, יותר מכל דבר אחד.  ביטוי זה אומר שגם כשקשה בחיים, לא לוותר ולהמשיך לחיות.
    • בעלה נפטר והיא נכנסה לדיכאון עמוק, אך בסופו של דבר בחרה בחיים למען ילדיה.
    • היא איבדה את כל רכושה, כספה וחייה השתנו מהקצה לקצה, אך למרות כל אלה היא בחרה בחיים, ושקמה עצמה לאט לאט.

מקור[עריכה]

  • מקור הביטוי מהתנ"ך: ”הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם, אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ–הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה; וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים – לְמַעַן תִּחְיֶה, אַתָּה וְזַרְעֶךָ.“ (דברים ל, פסוק יט)

בפסוק זה, אלוהים מצווה על עם ישראל לבחור בחיים, דהיינו, לפי ההקשר (דברים ל, פסוק כ), לבחור לעבוד את ה' ולקיים את המצוות.

יש מפרשים שלמדו מפסוק זה שגם בימים שקשה בהם יותר וגם בתקופות לא טובות, צריך להישאר חזקים ולא להיכנע למוות. ישנם אנשים שצריכים להתאמץ על-מנת לבחור בחיים: אנשים החולים במחלה קשה, אנשים הנמצאים במצוקה נפשית גדולה, אנשים המכורים לסמים מזיקים, ועוד. בכל המקרים הללו, התורה מצווה אותנו לבחור בחיים ולא להיכנע למוות. רוצים להגיד לנו שצריך תמיד להסתכל על הצד החיובי והאופטימי ולא להיכנע או לוותר.

ביטויים קרובים[עריכה]

ניגודים[עריכה]


מידע נוסף[עריכה]

  • הביטוי וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים שימש בתור הסלוגן של הרלב"ד במשמעות התואמת לפשט המקרא: יש לנקוט בפעולות זהירות השומרות על חיי אדם, ולא לנהוג בפזיזות ובחפזון.
השורש חיה

השורש ח־י־ה הוא שורש מורכב הניטה בחלק מזמן העבר ובזמן הבינוני של בניין קל לפי גזרת ע"ע, וביתר הנטייה ניטה לפי גזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים[עריכה]

ח־י־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חַי (זכר) או חָיָה (זכר) חַי יִחְיֶה חֱיֵה או חֲיֵה לִחְיוֹת
נִפְעַל
הִפְעִיל הֶחֱיָה מַחֲיֶה יַחֲיֶה הַחֲיֵה לְהַחֲיוֹת
הֻפְעַל הָחֳיָה מָחֳיֶה יָחֳיֶה -אין- -אין-
פִּעֵל חִיָּה מְחַיֶּה יְחַיֶּה חַיֵּה לְחַיּוֹת
פֻּעַל חֻיָּה מְחֻיֶּה יְחֻיֶּה -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַיָּה מִתְחַיֶּה יִתְחַיֶּה הִתְחַיֵּה לְהִתְחַיּוֹת

הערות[עריכה]

  • בבניין קל, המטה בצורת העבר לפי נחי ל"י/ה: חָיָה (נסתר), חָיְתָה (נסתרת), חָיוּ וכולי אינו משתבש.
  • בבניין הפעיל, הצורות הרווחות הן צורת העבר וצורת המקור, יתר הצורות נהוגות לפי בניין פיעל.
  • בבוא אותיות השימוש לפני שורש זה, כאשר על פה"פ להיחטף, היא נהפכת לשווא ואות השימוש באה לפניה בחיריק (וזו גם הדרך לצורת העתיד בבניין קל עם אותיות אית"ן), דוגמת: ”וִחְיוּ“ (בראשית מב, פסוק יח), ”וִחְיִיתֶם“ (יחזקאל לז, פסוק ה), ”לִחְיוֹת“ (יחזקאל לג, פסוק יב) וכדומה.