לדלג לתוכן

התניד

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף התנייד)

הִתְנַיֵּד

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא התנייד
שורש וגזרה נ־ו־ד
בניין הִתְפַּעֵל
  1. [עממי] עבר ממקום למקום, מלשון "הפך לנייד".

גיזרון

[עריכה]
  • השורש ניטה על דרך השלמים, המילה נכנסה לשימוש בהיקף רחב בערך באמצע שנות התשעים.

מילים נרדפות

[עריכה]


השורש נוד

השורש נ־ו־ד הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים

[עריכה]
נ־ו־ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָד נָד או נֵד יָנוּד נוּד לָנוּד
נִפְעַל
הִפְעִיל הֵנִיד מֵנִיד יָנִיד הָנֵד לְהָנִיד
הֻפְעַל הוּנַד מוּנָד יוּנַד -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל נוֹדַד מְנוֹדָד יְנוֹדַד -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנוֹדֵד מִתְנוֹדֵד יִתְנוֹדֵד הִתְנוֹדֵד לְהִתְנוֹדֵד

הערה

[עריכה]
  • בבניין קל, בזמן ההווה, השורש נו"ד ניטה גם לפי משקל "פָּעֵל" (כמו הפעלים: מֵת, עֵר): שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) אין פסוק יז בפרק יא בספר ישעיהו.נֵד קָצִיר“ (ישעיהו יא, פסוק יז).