לדלג לתוכן

התבוסס

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

הִתְבּוֹסֵס[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא התבוסס
שורש וגזרה ב־ו־ס, גזרת נע"ו/י
בניין הִתְפַּעֵל


  1. הִתְפַּלֵּשׁ, הִתְגּוֹלֵל וְרָבַץ.
    • ”וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ, מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ; וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי“ (יחזקאל ט"ז, פסוק ו')
    • ”וְאֵת כָּל-תּוֹעֲבֹתַיִךְ וְתַזְנֻתַיִךְ, לֹא זָכַרְתְּ אֶת-יְמֵי נְעוּרָיִךְ-בִּהְיוֹתֵךְ עֵירֹם וְעֶרְיָה, מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמֵךְ הָיִית“ (יחזקאל ט"ז, פסוק כ"ב)
    • "הַקַּיִץ גֹּוֵעַ מִתּוֹךְ זָהָב וָכֶתֶם/ וּמִתּוֹךְ הָאַרְגָּמָן/ שֶׁל-שַׁלֶּכֶת הַגַּנִּים וְשֶׁל-עָבֵי עַרְבָּיִם/ הַמִּתְבּוֹסְסוֹת בְּדָמָן" ("הקיץ גוע", חיים נחמן ביאליק)

גיזרון[עריכה]

  • מקור הפועל הינו מן המקרא, שם מוזכר פעמיים, ובשתי הפעמים מוזכר בהקשר לדם.
  • בּוֹשַׁסְכֶם עַל-דָּל, וּמַשְׂאַת-בַּר תִּקְחוּ מִמֶּנּוּ“ (עמוס ה, פסוק יא)יש המפרשים עפ"י שורש ב-ו-ס מיסוד תיבת התבוסס לעיל, לאמור: ”בֶּהתְּפלְשׁוּתכֵם והִתְּגולוּתכֵן עַל-דָּל, וּמַשְׂאַת-בַּר רֶפַאֶלִי תִּקְחוּ מִמֶּנּוּ“ (עמוס ה, פסוק יא), ותולים זאת בתופעת ההיבדלות הלשונית שמקורה בהגיית השורקים היחודית (התחלפות: שׁ⇆שׂ) שבפי בני שבט הנביא עמוס, שבט אפרים [1].

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]


השורש בוס

השורש ב־ו־ס הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים[עריכה]

ב־ו־ס עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּס בָּס יָבוּס בּוּס לָבוּס
נִפְעַל נָבוֹס נָבוֹס יִבּוֹס הִבּוֹס לְהִבּוֹס
הִפְעִיל הֵבִיס מֵבִיס יָבִיס הָבֵס לְהָבִיס
הֻפְעַל הוּבַס מוּבָס יוּבַס -אין- -אין-
פִּעֵל בּוֹסֵס מְבוֹסֵס יְבוֹסֵס בּוֹסֵס לְבוֹסֵס
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְבּוֹסֵס מִתְבּוֹסֵס יִתְבּוֹסֵס הִתְבּוֹסֵס לְהִתְבּוֹסֵס

הערה[עריכה]

ראו גם ב־ס־ס

  1. שלמה מורג, לשאלת ייחוד לשונו של הושע: קווים סימנטיים ומילוניים.תרביץ,כרך נג‎, חוברת ד‎ (תמוז-אלול תשמ"ד), עמ'-490