מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
הִתְבּוֹסֵס[עריכה]
- הִתְפַּלֵּשׁ, הִתְגּוֹלֵל וְרָבַץ.
- ”וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ, מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ; וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי“ (יחזקאל ט"ז, פסוק ו')
- ”וְאֵת כָּל-תּוֹעֲבֹתַיִךְ וְתַזְנֻתַיִךְ, לֹא זָכַרְתְּ אֶת-יְמֵי נְעוּרָיִךְ-בִּהְיוֹתֵךְ עֵירֹם וְעֶרְיָה, מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמֵךְ הָיִית“ (יחזקאל ט"ז, פסוק כ"ב)
- "הַקַּיִץ גֹּוֵעַ מִתּוֹךְ זָהָב וָכֶתֶם/ וּמִתּוֹךְ הָאַרְגָּמָן/ שֶׁל-שַׁלֶּכֶת הַגַּנִּים וְשֶׁל-עָבֵי עַרְבָּיִם/ הַמִּתְבּוֹסְסוֹת בְּדָמָן" ("הקיץ גוע", חיים נחמן ביאליק)
- מקור הפועל הינו מן המקרא, שם מוזכר פעמיים, ובשתי הפעמים מוזכר בהקשר לדם.
- ”בּוֹשַׁסְכֶם עַל-דָּל, וּמַשְׂאַת-בַּר תִּקְחוּ מִמֶּנּוּ“ (עמוס ה, פסוק יא)יש המפרשים עפ"י שורש ב-ו-ס מיסוד תיבת התבוסס לעיל, לאמור: ”בֶּהתְּפלְשׁוּתכֵם והִתְּגולוּתכֵן עַל-דָּל, וּמַשְׂאַת-בַּר רֶפַאֶלִי תִּקְחוּ מִמֶּנּוּ“ (עמוס ה, פסוק יא), ותולים זאת בתופעת ההיבדלות הלשונית שמקורה בהגיית השורקים היחודית (התחלפות: שׁ⇆שׂ) שבפי בני שבט הנביא עמוס, שבט אפרים [1].
מילים נרדפות[עריכה]
השורש בוס
|
השורש ב־ו־ס הוא שורש מגזרת נע"ו/י.
נטיות הפעלים[עריכה]
ב־ו־ס
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
בָּס
|
בָּס
|
יָבוּס
|
בּוּס
|
לָבוּס
|
נִפְעַל
|
נָבוֹס
|
נָבוֹס
|
יִבּוֹס
|
הִבּוֹס
|
לְהִבּוֹס
|
הִפְעִיל
|
הֵבִיס
|
מֵבִיס
|
יָבִיס
|
הָבֵס
|
לְהָבִיס
|
הֻפְעַל
|
הוּבַס
|
מוּבָס
|
יוּבַס
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
בּוֹסֵס
|
מְבוֹסֵס
|
יְבוֹסֵס
|
בּוֹסֵס
|
לְבוֹסֵס
|
פֻּעַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְבּוֹסֵס
|
מִתְבּוֹסֵס
|
יִתְבּוֹסֵס
|
הִתְבּוֹסֵס
|
לְהִתְבּוֹסֵס
|
ראו גם ב־ס־ס
| |
|
- ↑ שלמה מורג, לשאלת ייחוד לשונו של הושע: קווים סימנטיים ומילוניים.תרביץ,כרך נג, חוברת ד (תמוז-אלול תשמ"ד), עמ'-490