מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- הִתְפַּלֵּשׁ, הִתְגּוֹלֵל וְרָבַץ.
- ”וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ, מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ; וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי“ (יחזקאל טז, פסוק ו)
- ”וְאֵת כָּל-תּוֹעֲבֹתַיִךְ וְתַזְנֻתַיִךְ, לֹא זָכַרְתְּ אֶת-יְמֵי נְעוּרָיִךְ-בִּהְיוֹתֵךְ עֵירֹם וְעֶרְיָה, מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמֵךְ הָיִית“ (יחזקאל טז, פסוק כב)
- "הַקַּיִץ גֹּוֵעַ מִתּוֹךְ זָהָב וָכֶתֶם/ וּמִתּוֹךְ הָאַרְגָּמָן/ שֶׁל-שַׁלֶּכֶת הַגַּנִּים וְשֶׁל-עָבֵי עַרְבָּיִם/ הַמִּתְבּוֹסְסוֹת בְּדָמָן" ("הקיץ גוע", חיים נחמן ביאליק)
- מקור הפועל הינו מן המקרא, שם מוזכר פעמיים, ובשתי הפעמים מוזכר בהקשר לדם.
- ”בּוֹשַׁסְכֶם עַל-דָּל, וּמַשְׂאַת-בַּר תִּקְחוּ מִמֶּנּוּ“ (עמוס ה, פסוק יא) יש המפרשים עפ"י שורש ב־ס־ס, ותולים זאת בתופעת ההיבדלות הלשונית שמקורה בהגיית השורקים היחודית (התחלפות: שׁ⇆שׂ) שבפי שבט אפרים (על התופעה ראו שבלת#שִׁבֹּלֶת ג)[1].
| השורש בוס |
|
השורש ב־ו־ס הוא שורש מגזרת נע"ו/י.
| ב־ו־ס |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
בָּס |
בָּס |
יָבוּס |
בּוּס |
לָבוּס |
| נִפְעַל |
נָבוֹס |
נָבוֹס |
יִבּוֹס |
הִבּוֹס |
לְהִבּוֹס |
| הִפְעִיל |
הֵבִיס |
מֵבִיס |
יָבִיס |
הָבֵס |
לְהָבִיס |
| הֻפְעַל |
הוּבַס |
מוּבָס |
יוּבַס |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
בּוֹסֵס |
מְבוֹסֵס |
יְבוֹסֵס |
בּוֹסֵס |
לְבוֹסֵס |
| פֻּעַל |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְבּוֹסֵס |
מִתְבּוֹסֵס |
יִתְבּוֹסֵס |
הִתְבּוֹסֵס |
לְהִתְבּוֹסֵס |
|
|