התבוסס

הִתְבּוֹסֵס

הִתְפַּלֵּשׁ, הִתְגּוֹלֵל וְרָבַץ.
- שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) יש להוריד את כל סימני ' או " מתוך הפרמטרים. ”וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ, מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ; וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי“ (יחזקאל ט"ז, פסוק ו')
- שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) יש להוריד את כל סימני ' או " מתוך הפרמטרים. ”וְאֵת כָּל-תּוֹעֲבֹתַיִךְ וְתַזְנֻתַיִךְ, לֹא זָכַרְתְּ אֶת-יְמֵי נְעוּרָיִךְ-בִּהְיוֹתֵךְ עֵירֹם וְעֶרְיָה, מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמֵךְ הָיִית“ (יחזקאל ט"ז, פסוק כ"ב)
- "הַקַּיִץ גֹּוֵעַ מִתּוֹךְ זָהָב וָכֶתֶם/ וּמִתּוֹךְ הָאַרְגָּמָן/ שֶׁל-שַׁלֶּכֶת הַגַּנִּים וְשֶׁל-עָבֵי עַרְבָּיִם/ הַמִּתְבּוֹסְסוֹת בְּדָמָן" ("הקיץ גוע", חיים נחמן ביאליק)

מקור הפועל הינו מן המקרא, שם מוזכר פעמיים, ובשתי הפעמים מוזכר בהקשר לדם.
”בּוֹשַׁסְכֶם עַל-דָּל, וּמַשְׂאַת-בַּר תִּקְחוּ מִמֶּנּוּ“ (עמוס ה, פסוק יא)יש המפרשים עפ"י שורש ב-ו-ס מיסוד תיבת התבוסס לעיל, לאמור: ”בֶּהתְּפלְשׁוּתכֵם והִתְּגולוּתכֵן עַל-דָּל, וּמַשְׂאַת-בַּר רֶפַאֶלִי תִּקְחוּ מִמֶּנּוּ“ (עמוס ה, פסוק יא), ותולים זאת בתופעת ההיבדלות הלשונית שמקורה בהגיית השורקים היחודית (התחלפות: שׁ⇆שׂ) שבפי בני שבט הנביא עמוס, שבט אפרים ^[1].

השורש ב־ו־ס הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

ראו גם ב־ס־ס

↑ שלמה מורג, לשאלת ייחוד לשונו של הושע: קווים סימנטיים ומילוניים.תרביץ,כרך נג‎, חוברת ד‎ (תמוז-אלול תשמ"ד), עמ'-490