מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | קשוב |
| הגייה* | kashuv |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ק־שׁ־ב |
| דרך תצורה | משקל קַטּוּל |
| נטיות | נ׳ קַשּׁוּבָה או קַשֶּׁבֶת ר׳ קַשּׁוּבִים |
- פנוי להקשבה לפונה אליו בחפץ לב.
- ”אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי“ (תהלים קל, פסוק ב)
- ”עַתָּה עֵינַי יִהְיוּ פְתֻחוֹת וְאָזְנַי קַשֻּׁבוֹת לִתְפִלַּת הַמָּקוֹם הַזֶּה“ (דברי הימים ב׳ ז, פסוק טו)
- השר הממונה לא היה קשוב מספיק לבעיות הציבור.
- פנוי להקשבה שדעתו אינה מוסחת.
- התלמידים היו קשובים ומרוכזים למרות ההטרדות התכופות
- המילה מופיעה 3 פעמים במקרא רק בנסמך לאוזן.
| השורש קשׁב |
|---|
|
השורש ק־שׁ־ב הוא שורש מגזרת השלמים.
| ק־שׁ־ב |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
-אין |
(ב׳ פעוּל: קָשׁוּב) |
|
|
|
| נִפְעַל |
-אין- |
|
|
|
|
| הִפְעִיל |
הִקְשִׁיב |
מַקְשִׁיב |
יַקְשִׁיב |
הַקְשֵׁב |
לְהַקְשִׁיב |
| הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
-אין- |
|
|
|
|
| פֻּעַל |
-אין- |
|
|
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
-אין- |
|
|
|
|
|
|
