קשוב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קַשּׁוּב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קשוב
הגייה* kashuv
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ק־שׁ־ב
דרך תצורה משקל קַטּוּל
נטיות נ׳ קַשּׁוּבָה ר׳ קַשּׁוּבִים
  1. פנוי להקשבה לפונה אליו בחפץ לב.
    • ”אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי“ (תהלים קל, פסוק ב)
    • ”עַתָּה עֵינַי יִהְיוּ פְתֻחוֹת וְאָזְנַי קַשֻּׁבוֹת לִתְפִלַּת הַמָּקוֹם הַזֶּה“ (דברי הימים ב׳ ז, פסוק טו)
    • השר הממונה לא היה קשוב מספיק לבעיות הציבור.
  2. פנוי להקשבה שדעתו אינה מוסחת.
    • התלמידים היו קשובים ומרוכזים למרות ההטרדות התכופות

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה 3 פעמים במקרא רק בנסמך לאוזן.

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]