לדלג לתוכן

הקציע

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

הִקְצִיעַ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ק־צ־ע
בניין הִפְעִיל
  1. לשון המקרא חתך מן הקצה מעט. על פי רוב בקווים ישרים.
    • ”וְאֶת הַבַּיִת יַקְצִעַ מִבַּיִת סָבִיב וְשָׁפְכוּ אֶת הֶעָפָר אֲשֶׁר הִקְצוּ אֶל מִחוּץ לָעִיר אֶל מָקוֹם טָמֵא“ (ויקרא יד, פסוק מא)

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא. שורש מקביל בערבית قطع קטע.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • תרגום: יקלף
  • אבן עזרא: יפצל (וי"א יפצל את המקצוע-הפינה ואינו נכון)
  • חזקוני: הקציע והקצו הוא עניין אחד [1]
  • אלשיך: הסיר העפר הקרוב אל האבנים וגם יקצה אותו וירחיק אל מקום טמא
  • רש"ר הירש: יקציע משורש "קצע"; וכן הקצו שבסמוך משורש "קצה" ומכאן שם "קָצֵה". קרוב לשניהם "גזע": עץ שנגדע. הוראת היסוד היא ללא ספק: לחלק, להפריד, לחתוך דבר מדבר. כאן: יגרד ויקלף מן הבית.[2]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]


השורש קצע

הערות שוליים[עריכה]

  1. מוכיח מהמשך הפסוקים. אולי מסביר את הקצאת התאנים לייבוש בלשון חז"ל קצע
  2. המשך דבריו שם:"אולי זה ההבדל שבין "קצע" ל"קצה": "קצע" מתייחס רק לחפץ, שניטל הימנו דבר; כך: "ואת - הבית יקציע"; וכן גם "גזע" הקרוב לו. ואילו "קצה" מתייחס לשניהם. ומכאן גם "מקצוע", המורה, כנראה, על מעצד. רנ"ה ויזל מוכיח מלשון ל"מקֻצעוֹת המשכן" (שמות כו, כג), שהוא מקלף משני הצדדים בזווית ישרה"