מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | הקבלה |
| הגייה* | hakbala |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ק־ב־ל |
| דרך תצורה | משקל הַקְטָלָה |
| נטיות | ר׳ הַקְבָּלוֹת, הַקְבָּלַת־ |
- לשון חז"ל הליכה לקראת אדם לכבודו, קבלת פניו.
- ”גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני שכינה“ (בבלי, מסכת שבת – דף קכז, עמוד א)
- ומתעטף ציצית ויושב בכובד ראש מיחל להקבלת פני השבת כמו שהוא יוצא לקראת המלך י"ד החזקה להרמב"ם הלכות שבת פ"ל הלכה ב
- השוואה, הצבה של דברים זה מול זה כדי לבדוק דמיון ושוני ביניהם.
- הפועל הקביל. מהשורש 'קבל' בארמית שמשמעו מוּל. ובערבית قُبالَةَ (קֻבָּאלָתָ) ו- قِبالَ (קִבָּאלָ) במשמעות של מול, נוכח.
ערך בוויקיפדיה: אנלוגיה