מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון המקרא בייש, גרם להשפלה.
- וַיָּקָם יְהוֹנָתָן מֵעִם הַשֻּׁלְחָן בָּחֳרִי אָף וְלֹא אָכַל בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לֶחֶם כִּי נֶעְצַב אֶל דָּוִד כִּי הִכְלִמוֹ אָבִיו. (שמואל א' כ לד)
- גם בין העמרים תלקט ולא תכלימוה.
- הנער סיפר את סודו של חברו ועקב כך הכלים אותו.
| השורש כלם |
|
השורש כ־ל־ם הוא שורש מגזרת השלמים. במקרא עניינו בושה הרגשת חוסר נעימות מחוסר כבוד.
| כ־ל־ם |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
-אין- |
|
|
|
|
| נִפְעַל |
נִכְלַם |
נִכְלָם |
יִכָּלֵם |
הִכָּלֵם |
לְהִכָּלֵם |
| הִפְעִיל |
הִכְלִים |
מַכְלִים |
יַכְלִים |
הַכְלֵם |
לְהַכְלִים |
| הֻפְעַל |
הֻכְלַם |
מֻכְלָם |
יֻכְלָם |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
-אין- |
|
|
|
|
| פֻּעַל |
-אין- |
|
|
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
-אין |
|
|
|
|
|
|