מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
הֻכְלָם או הָכְלַם
[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
|
כתיב מלא |
הוכלם
|
שורש וגזרה |
כ־ל־ם
|
בניין |
הֻפְעַל
|
- נגרמה לו בושה
- ”צְעִירֵיהֶם לַמָּיִם בָּאוּ עַל גֵּבִים לֹא מָצְאוּ מַיִם שָׁבוּ כְלֵיהֶם רֵיקָם בֹּשׁוּ וְהָכְלְמוּ וְחָפוּ רֹאשָׁם“ (ירמיהו יד, פסוק ג)
- ”וְעַתָּה שָׁמַעְתִּי כִּי גֹזְזִים לָךְ עַתָּה הָרֹעִים אֲשֶׁר לְךָ הָיוּ עִמָּנוּ לֹא הֶכְלַמְנוּם..וְהָאֲנָשִׁים טֹבִים לָנוּ מְאֹד וְלֹא הָכְלַמְנוּ וְלֹא פָקַדְנוּ מְאוּמָה כָּל יְמֵי הִתְהַלַּכְנוּ אִתָּם בִּהְיוֹתֵנוּ בַּשָּׂדֶה“ (שמואל א׳ כה, פסוקים ז–טו)
- המילה מופיעה פעמיים במקרא. צורת סביל של הפועל הכלים.
השורש כלם
|
השורש כ־ל־ם הוא שורש מגזרת השלמים. במקרא עניינו בושה הרגשת חוסר נעימות מחוסר כבוד.
כ־ל־ם
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
-אין-
|
|
|
|
|
נִפְעַל
|
נִכְלַם
|
נִכְלָם
|
יִכָּלֵם
|
הִכָּלֵם
|
לְהִכָּלֵם
|
הִפְעִיל
|
הִכְלִים
|
מַכְלִים
|
יַכְלִים
|
הַכְלֵם
|
לְהַכְלִים
|
הֻפְעַל
|
הֻכְלַם
|
מֻכְלָם
|
יֻכְלָם
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
-אין-
|
|
|
|
|
פֻּעַל
|
-אין-
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
-אין
|
|
|
|
|
| |
|