הוריק

אין לבלבל ערך זה עם הערך הריק.

הוֹרִיק[עריכה]

לשון חז"ל נַעֲשָׂה יָרֹק.
- ”בְּצָלִים שֶׁיָּרְדוּ עֲלֵיהֶם גְּשָׁמִים וְצִמֵּחוּ, אִם הָיוּ הֶעָלִין שֶׁלָּהֶם שְׁחוֹרִין, אֲסוּרִין; הוֹרִיקוּ, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ו, משנה ג)
- ”אָבִיב, אָבִיב הִגִּיעַ / הוֹרִיק שָׂדֶה גַּם כַּר / כָּל עַיִן הוּא מַפְתִּיעַ / בִּשְׁלַל פִּרְחֵי הַבַּר“ (אָבִיב, מאת אפרים תלמי בזֶמֶרֶשֶׁת)
- ”מִסְּבִיבֵךְ הוֹרִיק הַדֶּשֶׁא / וְכָל נֶבֶט פֹּה נָבַט / כָּל אַרְצֵנוּ מְחֻדֶּשֶׁת / ט"וּ בִּשְׁבָט, ט"וּ בִּשְׁבָט“ (השקדייה, מאת לאה גולדברג בזֶמֶרֶשֶׁת)

כמו בשם הצבע ירוק, עפ"ר הכונה בלשון חז"ל לצבע הצהוב שבלשונינו. בארמית שם התבלין כרכום-מוריקא

השורש י־ר־ק ב הוא שורש מגזרת נפ"יו.

בבניין פיעל פה"פ ר' יכולה להינקד בפתח או בצירה, דהיינו: יֵרַק או יֵרֵק.
שים לב-בבניין התפעל ובבניין פיעל העיצורים א' ור' בד"כ גורמים להארכת תנועה: מפתח לקמץ, למשל; הִתְעַרֵב←הִתְעָרֵב, מְסַאֵב←מְסָאֵב וכדומה...