מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | הברזה |
| הגייה* | havraza |
| חלק דיבר | שם-עצם; שם פעולה |
| מין | נקבה |
| שורש | ב־ר־ז |
| דרך תצורה | משקל הַקְטָלָה |
| נטיות | ר׳ הַבְרָזוֹת |
- עברית חדשה חריצת תבריג פנימי (בתוך קדח) באמצעות כלי יד או כלי מכונה הנקרא מברז.
- [סלנג] אי־הגעה לפגישה שנקבעה מראש, שיבוש תוכנית. "(בבית ספר:) בוא נבריז מהשיעור, גם ככה הוא לא מלמד כלום"
- 1. מן מברז.
- 2. לפי רוביק רוזנטל מערבית מרוקאית.[1] לפי אילון גלעד מן "דפק ברז" (מעל באמון), ביטוי שנוצר בבתי הכלא.[2]
| השורש ברז |
|---|
| ב־ר־ז |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
בָּרַז |
בּוֹרֵז |
יִבְרֹז |
בְּרֹז |
לִבְרֹז |
| נִפְעַל |
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל |
הִבְרִיז |
מַבְרִיז |
יַבְרִיז |
הַבְרֵז |
לְהַבְרִיז |
| הֻפְעַל |
הֻבְרָז |
מֻבְרָז |
יֻבְרָז |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
|
|
|
|
|
| פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
|
|
