מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
הברזה
|
הגייה* |
havraza
|
חלק דיבר |
שם-עצם; שם פעולה
|
מין |
נקבה
|
שורש |
ב־ר־ז
|
דרך תצורה |
משקל הַקְטָלָה
|
נטיות |
ר׳ הַבְרָזוֹת
|
- עברית חדשה חריצת תבריג פנימי (בתוך קדח) באמצעות כלי יד או כלי מכונה הנקרא מברז.
- [סלנג] אי־הגעה לפגישה שנקבעה מראש, שיבוש תוכנית. "(בבית ספר:) בוא נבריז מהשיעור, גם ככה הוא לא מלמד כלום"
- 1. מן מברז.
- 2. לפי רוביק רוזנטל מערבית מרוקאית.[1] לפי אילון גלעד מן "דפק ברז" (מעל באמון), ביטוי שנוצר בבתי הכלא.[2]
- 1. tapping
השורש ברז
|
ב־ר־ז
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
בָּרַז
|
בּוֹרֵז
|
יִבְרֹז
|
בְּרֹז
|
לִבְרֹז
|
נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
הִבְרִיז
|
מַבְרִיז
|
יַבְרִיז
|
הַבְרֵז
|
לְהַבְרִיז
|
הֻפְעַל
|
הֻבְרָז
|
מֻבְרָז
|
יֻבְרָז
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
| |
|