”אמר רב יהודה החסידה זו דיה לבנה למה נקרא שמה חסידה שעושה חסידות עם חברותיה האנפה זו דיה רגזנית למה נקרא שמה אנפה שמנאפת עם חברותיה“ (בבלי, מסכת חולין – דף סג, עמוד א)
בטקסטים אוגריתיים מופיע הפועל דאי d–’–y במספר הזדמנויות במשמעות 'דאייה' ההשערה היא שהאות א' מהיותה סגורה בין שתי תנועות איבדה בתהליך מתמשך 'מעוצמתה' הקונוסוננטית ותחתיה נוכחת האות י' במלוא הדרה כדוגמת השם המופיע במקרא: ”דויג“ (שמואל א׳ כב, פסוק יח) שאינו אלה שיבוש שמו של ”דּוֹאֵ֣ג “ (תהלים נב, פסוק ב).
ערך בוויקיפדיה: דיה
טקסונומיה בוויקימינים: Milvus
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דיות