גשפנקה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גֻּשְׁפַּנְקָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גושפנקה
הגייה* gushpanka
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ גֻּשְׁפַּנְקוֹת; גֻּשְׁפַּנְקַת־, ר׳ גֻּשְׁפַּנְקוֹת־
  1. סגר האוטם את פיו של כלי קִבול.
    • ”"ולשדייה בגובתא דפרזלא ולחתמיה בגושפנקא דפרזלא דילמא גנבי מניה"“ (בבלי, מסכת ברכותדף ו, עמוד א) [=ישׂים אותה בשפורפרת ברזל ויחתום בחותם מברזל שמא יגנבו ממנו]
  2. חותם, טבעת חותם.
  3. חותם רשמי של בעל סמכות (אדם או מוסד) למסמך, להתנהגות או לפעולה.
    • "כאשר הדברים מפורטים היטב... משתדל בית הדין להסביר שלא יוכל לתת גושפנקה לסעיף המסוים הזה, כי אין לדרוש פסק דין רבני לדבר שיש בו חילול שבת בעליל, מוצהר, גלוי וידוע" (הרב לאו, עיתון "הארץ")
  4. בהשאלה מתן לגיטימציה, אישור, או הסכמה.
    • בנאומו של מפכ"ל המשטרה, ניתנה גושפנקה להתנהגות השוטרים בהפגנה.

גיזרון[עריכה]

  1. מפרסית לארמית ובארמית: גושפנקא, "חותם". כמילים רבות אחרות שהגיעו לעברית מארמית (משכנתה, אסמכתה ודומותיהן), גם גושפנקה קיבלה צורה עברית אופיינית: סיומת האל"ף הומרה בה"א (בהתאם להחלטת האקדמיה) והטעמת המילה שונתה ממלעיל למלרע.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: seal‏‏‏‏ ‏(1, 2), approbation‏‏‏‏ ‏(4)
  • צרפתית: sceau‏‏‏‏