מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
החסיר , הפחית .
”לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת“ (דברים ד , פסוק ב )
”וְאֶת מַתְכֹּנֶת הַלְּבֵנִים אֲשֶׁר הֵם עֹשִׂים תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם תָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם לֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ כִּי נִרְפִּים הֵם“ (שמות ה , פסוק ח )
”יַעַן אֶת מִקְדָּשִׁי טִמֵּאת בְּכָל שִׁקּוּצַיִךְ וּבְכָל תּוֹעֲבֹתָיִךְ וְגַם אֲנִי אֶגְרַע וְלֹא תָחוֹס עֵינִי וְגַם אֲנִי לֹא אֶחְמוֹל“ (יחזקאל ה , פסוק יא )
באיוב פעמיים במשמעות פחות ברורה ”אַף אַתָּה תָּפֵר יִרְאָה וְתִגְרַע שִׂיחָה לִפְנֵי אֵל“ (איוב טו , פסוק ד )
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
גירע
שורש וגזרה
ג־ר־ע
בניין
פִּעֵל
החסיר
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה *
חלק דיבר
תואר
מין
-
שורש
ג־ר־ע
דרך תצורה
משקל קָטָל
נטיות
ר׳ ?
לשון חז"ל עוסק בהקזת דם לרפואה .
”מסמר הגרע טמא ושל אבן השעות טהור“ (משנה, מסכת כלים – פרק יב, משנה ד )
הגרע והבורסקי והבלן מסכת דרך ארץ פ"ג
”כגון הצורפים, והסריקים, והנקורות, והרוכלין, והגרדיים, והספרים, והכובסים, והגרע, והבלן, והבורסקי; אין מעמידים מהם לא מלך ולא כהן גדול“ (בבלי, מסכת קידושין – דף פב, עמוד א )
בקידושין פב שם בולט כי לא נהוגה צורת רבים לגרע.