”[...] כשהיה מושך בסיוע של פראדיל את עגלתו טעונה לבנים, גרוטאות ושברי ברזל וכיוצא בהם פכין ומסמרות מוצלים מאש.“ (חיי שלמה, מאת מנדלי מוכר ספרים, 1910, באתר מאגרים)
”[...] פתח אותו והויא מחללו העמוק כל מיני גרוטאות, שברי כלים, מטליות, צלוחיות של זכוכית וחרס [...].“ (ג'ומעה אלאהבל, מאת יצחק שמי, 1937, באתר מאגרים)
את המכונית שעברה תאונת דרכים קשה מסרתי למגרש גרוטאות.
שיבוש לשוני שמקורו בגזירה שגויה מצורת הריבוי של "גרוטה" – גרוטאות, הנזכרת בתלמוד הבבלי, למשל: "איכא דאמרי: ביקש רבי לעשות בגרוטאות כן, ולא הניחו רבי ישמעאל ברבי יוסי." (בבא מציעא עג א).[1]
