גרוטאה
מראה
גְּרוּטָאָה (צורה תקנית: גְּרוּטָה)
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | גרוטאה |
הגייה* | gruta'a |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ג־ר־ט |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ גְּרוּטָאוֹת |
- עברית חדשה שבר כלי, דבר שיצא מכלל שימוש.
- ”[...] כשהיה מושך בסיוע של פראדיל את עגלתו טעונה לבנים, גרוטאות ושברי ברזל וכיוצא בהם פכין ומסמרות מוצלים מאש.“ (חיי שלמה, מאת מנדלי מוכר ספרים, 1910, באתר מאגרים)
- ”[...] פתח אותו והויא מחללו העמוק כל מיני גרוטאות, שברי כלים, מטליות, צלוחיות של זכוכית וחרס [...].“ (ג'ומעה אלאהבל, מאת יצחק שמי, 1937, באתר מאגרים)
- את המכונית שעברה תאונת דרכים קשה מסרתי למגרש גרוטאות.
גיזרון
[עריכה]- שיבוש לשוני שמקורו בגזירה שגויה מצורת הריבוי של "גרוטה" – גרוטאות, הנזכרת בתלמוד הבבלי, למשל: "איכא דאמרי: ביקש רבי לעשות בגרוטאות כן, ולא הניחו רבי ישמעאל ברבי יוסי." (בבא מציעא עג א).[1]
פרשנים מפרשים
[עריכה]- רש"י על בבא מציעא עג א: "מהו לעשות בגרוטאות כן" - בשאר פרגמטיא כגון שברי זהב וכסף ושאר מיני מתכות [...].
תרגום
[עריכה]צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ראו גם
[עריכה]סימוכין
[עריכה]- ↑ חיים איזק, "אות מיותרת", "דבר", 16 בנובמבר 1972.