גרוטאה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גְּרוּטָאָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גרוטאה
הגייה* gruta'a
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ גְּרוּטָאוֹת
  1. עברית חדשה שבר כלי, דבר שיצא מכלל שימוש.
    • ”[...] כשהיה מושך בסיוע של פראדיל את עגלתו טעונה לבנים, גרוטאות ושברי ברזל וכיוצא בהם פכין ומסמרות מוצלים מאש.“ (חיי שלמה, מאת מנדלי מוכר ספרים, 1910, באתר מאגרים)
    • ”[...] פתח אותו והויא מחללו העמוק כל מיני גרוטאות, שברי כלים, מטליות, צלוחיות של זכוכית וחרס [...].“ (ג'ומעה אלאהבל, מאת יצחק שמי, 1937, באתר מאגרים)
    • את המכונית שעברה תאונת דרכים קשה מסרתי למגרש גרוטאות.

גיזרון[עריכה]

  • שיבוש לשוני שמקורו בגזירה שגויה מצורת הריבוי של "גרוטה" – גרוטאות, הנזכרת בתלמוד הבבלי, למשל: "איכא דאמרי: ביקש רבי לעשות בגרוטאות כן, ולא הניחו רבי ישמעאל ברבי יוסי." (בבא מציעא עג א).[1] "גרוטה" היא מילה שאולה מיוונית: grútē) γρύτη), שֶׁבֶר־כְּלִי.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • רש"י על בבא מציעא עג א: "מהו לעשות בגרוטאות כן" - בשאר פרגמטיא כגון שברי זהב וכסף ושאר מיני מתכות [...].

תרגום[עריכה]

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

סימוכין[עריכה]

  1.   חיים איזק, "אות מיותרת", "דבר", 16 בנובמבר 1972.