גרוטה
מראה
גְּרוּטָה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | גרוטה |
| הגייה* | gruta |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ג־ר־ט |
| דרך תצורה | משקל קְטוּלָה |
| נטיות | ר׳ גְּרוּטוֹת או גְּרוּטָאוֹת |

- לשון חז"ל חפץ שהוצא משימוש או שהושלך לאשפה כי אינו תקין.
- ”"הלוקח גרוטאות מן הגוי ומצא בהן עבודה זרה..."“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף נג, עמוד א)
- ”חצוצרות אינה כשרה אלא מן הכסף עשאה מן הגרוטאות כשרה משאר מיני מתכות פסולה“ (תוספתא, מסכת חולין – פרק א, הלכה יט)
- ראיית חשבון רכוש שמבחינת חישוב הבלאי, ערכו אפס.
גיזרון
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה]סימוכין
[עריכה]- ↑ נורית שובל־דודאי, גלוסר המילים השאולות מן היוונית ומן הרומית. האקדמיה ללשון העברית, תשע"ט.
- ↑ חיים איזק, "אות מיותרת". דבר, באתר "עיתונות היסטורית", 16/11/1972