גרוטה

גְּרוּטָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גרוטה
הגייה*	gruta
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ג־ר־ט
דרך תצורה	משקל קְטוּלָה
נטיות	ר׳ גְּרוּטוֹת או גְּרוּטָאוֹת

ערימת גרוטאות

1. לשון חז"ל חפצים שהוצאו משימוש או שהושלכו לאשפה כי נשברו או שאינם פועלים.

   • ”"הלוקח גרוטאות מן הגוי ומצא בהן עבודה זרה..."“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף נג, עמוד א)
   • ”חצוצרות אינה כשרה אלא מן הכסף עשאה מן הגרוטאות כשרה משאר מיני מתכות פסולה“ (תוספתא, מסכת חולין – פרק א, הלכה יט)

2. ראיית חשבון רכוש שמבחינת חישוב הבלאי, ערכו אפס.

גיזרון

• מיוונית: grute) γρύτη) שבר כלי.
• בלשון הדיבור נהוג לומר צורת יחיד גרוטאה.

נגזרים

• גרט
• גריטה

תרגום

• אנגלית: debris‏, junk‏‏‏‏‏ (1)