גנז

יש להוסיף לדף זה את הערכים: גַּנָּז, גֶּנֶז.

גָּנַז

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	גנז
שורש וגזרה	ג־נ־ז, שלמים
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא. שמר דבר מה על מנת לאחסנו או להסתירו.

   • ”וַיַּגֶּד לוֹ מָרְדֳּכַי אֵת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ וְאֵת פָּרָשַׁת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר אָמַר הָמָן לִשְׁקוֹל עַל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ ביהודיים [בַּיְּהוּדִים] לְאַבְּדָם“ (אסתר ד, פסוק ז)
   • ”גֵּרַר עַצְמוֹת אָבִיו עַל מִטָּה שֶׁל חֲבָלִים, וְהוֹדוּ לוֹ; כִּתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת, וְהוֹדוּ לוֹ; גָּנַז סֵפֶר רְפוּאוֹת, וְהוֹדוּ לוֹ.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ה, משנה ט)
   • ”מִזְרָחִית צְפוֹנִית, בָּהּ גָּנְזוּ בְּנֵי חַשְׁמוֹנַאי אֶת אַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ שֶׁשִּׁקְּצוּם מַלְכֵי יָוָן.“ (משנה, מסכת מידות – פרק א, משנה ו)
   • ”הָאוּלָם עוֹדֵף עָלָיו חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִן הַצָּפוֹן, וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִן הַדָּרוֹם, וְהוּא הָיָה נִקְרָא בֵּית הַחֲלִיפוֹת, שֶׁשָּׁם גּוֹנְזִים אֶת הַסַּכִּינִים.“ (משנה, מסכת מידות – פרק ד, משנה ז)
   • ”וּבְרֶגֶל הִגִּיעַ לָעִיר וְנִכְנַס בַּחֲשַׁאי אֶל בֵּיתוֹ וְהַצַּעַר גָּנַז; לֹא רָצָה שֶׁיִּהְיֶה שׁוּם אָדָם בּוֹ יוֹדֵעַ מַה מֵּצִיק לְלִבּוֹ וּבְנַפְשׁוֹ בּוֹ נוֹגֵעַ.“ (דּוֹדֵנוּ דָּוִד מְסַפֵּר, מאת שמשון מלצר, בפרויקט בן יהודה)
   • הַפָּקִיד גנז את ארגזי המסמכים במרתף.

גיזרון

• תיבת "גנז" , חדרה לארמית מפרסית: הגייה ("גָנזֲ" گنج ganza) , במשמעות אוצר, מתיבה זו נגזרה בלשון הודית - טמילית , גאנג'ה בהוראת "מריחואנה" . בתקופת בית שני נפוצה תיבה זו גם בקרב דוברי העברית . מלים נוספות מגיזרון זה הן גזבר וגנזך.
• משפת געז - "ג'נאזה", לערבית جنازة פירוש - לעטוף , עריכת שרותי קבורה .

נגזרות

• גנוז
• גנז
• גנזך
• גניזה

מילים נרדפות

• אצר

תרגום

• אנגלית: archive‏‏‏‏

ראו גם

• אחסן

השורש גנז
השורש ג־נ־ז הוא שורש מגזרת השלמים. נטיות הפעלים ג־נ־ז עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל גָּנַז גּוֹנֵז יִגְנֹז גְּנֹז לִגְנֹז נִפְעַל נִגְנַז נִגְנָז יִגָּנֵז הִגָּנֵז לְהִגָּנֵז הִפְעִיל הֻפְעַל -אין- -אין- פִּעֵל פֻּעַל -אין- -אין- הִתְפַּעֵל