גנז
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יש להוסיף לדף זה את הערך: גַּנָּז.
גָּנַז[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | גנז |
| שורש וגזרה | ג־נ־ז, שלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא. שמר דבר מה על מנת לאחסנו או להסתירו.
- ”וַיַּגֶּד לוֹ מָרְדֳּכַי אֵת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ וְאֵת פָּרָשַׁת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר אָמַר הָמָן לִשְׁקוֹל עַל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ ביהודיים [בַּיְּהוּדִים] לְאַבְּדָם“ (אסתר ד, פסוק ז)
- ”גֵּרַר עַצְמוֹת אָבִיו עַל מִטָּה שֶׁל חֲבָלִים, וְהוֹדוּ לוֹ; כִּתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת, וְהוֹדוּ לוֹ; גָּנַז סֵפֶר רְפוּאוֹת, וְהוֹדוּ לוֹ.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ה, משנה ט)
- ”מִזְרָחִית צְפוֹנִית, בָּהּ גָּנְזוּ בְּנֵי חַשְׁמוֹנַאי אֶת אַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ שֶׁשִּׁקְּצוּם מַלְכֵי יָוָן.“ (משנה, מסכת מידות – פרק א, משנה ו)
- ”הָאוּלָם עוֹדֵף עָלָיו חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִן הַצָּפוֹן, וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִן הַדָּרוֹם, וְהוּא הָיָה נִקְרָא בֵּית הַחֲלִיפוֹת, שֶׁשָּׁם גּוֹנְזִים אֶת הַסַּכִּינִים.“ (משנה, מסכת מידות – פרק ד, משנה ז)
- ”וּבְרֶגֶל הִגִּיעַ לָעִיר וְנִכְנַס בַּחֲשַׁאי אֶל בֵּיתוֹ וְהַצַּעַר גָּנַז; לֹא רָצָה שֶׁיִּהְיֶה שׁוּם אָדָם בּוֹ יוֹדֵעַ מַה מֵּצִיק לְלִבּוֹ וּבְנַפְשׁוֹ בּוֹ נוֹגֵעַ.“ (דּוֹדֵנוּ דָּוִד מְסַפֵּר, מאת שמשון מלצר, בפרויקט בן יהודה)
- הַפָּקִיד גנז את ארגזי המסמכים במרתף.
גיזרון[עריכה]
- תיבת "גנז" , חדרה לארמית מפרסית: הגייה ("גָנזֲ" ganza) , במשמעות אוצר. ובתקופת בית שני נפוצה תיבה זו גם בקרב דוברי העברית [1]. מלים נוספות מגיזרון זה הן גזבר וגנזך.
- משפת געז - "ג'נאזה", לערבית جنازة פירוש - לעטוף , עריכת שרותי קבורה .
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: archive
| השורש גנז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
- ↑ מאת נפתלי הרץ טור-סיני (טורטשינר), מלים שאולות בלשוננו /לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (תרצ"ח) א,ב עמ' 11
