גנזך

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גַּנְזַךְ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גנזך
הגייה* ganzakh, מלרע [1]
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־נ־ז
דרך תצורה שאילה מלעז
נטיות נ"י: גַּנְזַךְ-, ר': גַּנְזַכִּים, נ"ר: גַּנְזַכֵּי-, כ': גַּנְזַכּוֹ, גַּנְזַכָּהּ, גַּנְזַכִּי; גַּנְזַכֵּיהֶם, גַּנְזַכֵּיכֶן, גַּנְזַכֵּינוּ, גַּנְזַכַּי
מסמכים ארוזים בגנזך
  1. מָקוֹם הַמְשַׁמֵּשׁ לַאֲגִירָה וּלְשִׁמּוּר שֶׁל מִסְמָכִים, תְּעוּדוֹת, טְפָסִים וּמִינֵי כְּתָבִים.
    • "וַיִּתֵּן דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ אֶת-תַּבְנִית הָאוּלָם וְאֶת-בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו וַעֲלִיֹּתָיו..." (דברי הימים א׳ כח, פסוק יא)
    • "ברוכי מעלמות מִשמניך מוֹשְׁלֵי גַנְזַכֵּי מִכְמָנֶיךָ..." שלמה הבבלי, "אור ישע מאושרים"

גיזרון[עריכה]

  • מקור המילה הוא מן הפרסית: گَنَج- משמעו אוצר, והוא מושאל כבר מימי המקרא פעם אֶחָת. משמש הצירוף "בית־גנזים" שמקורו אף הוא ממילה פרסית זו (וכן בארמית: גִּנְזָא- אוצר, מטמון). הסיומת "ךְ" היא סיומת פרסית. כן משמש השם "גֶּנֶז" בקטעים עתירי מילים בפרסית במקרא: "אֶשְׁקוֹל עַל-יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל-גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ" (אסתר ג, פסוק ט), ושורשו כשורש השם גנזך.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. על אף שהשם נֶהְגֶּה במלרע, והטעם על האות זי"ן היא מנוקדת בפתח ולא בקמץ מחמת הידגשות הכ"ף בנטייה.


השורש גנז

השורש ג־נ־ז הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ג־נ־ז עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל גָּנַז גּוֹנֵז יִגְנֹז גְּנֹז לִגְנֹז
נִפְעַל נִגְנַז נִגְנָז יִגָּנֵז הִגָּנֵז לְהִגָּנֵז
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל