המילה הגיעה לעברית בתיווכה של הארמית והיא מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: ”וַיּוֹצִיאֵם כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עַל יַד מִתְרְדָת הַגִּזְבָּר“ (עזרא א, פסוק ח).
מפרסית: ganžabara, מילה המורכבת משני יסודות: ganža 'אוֹצָר' (השווה עברית גנז) + bara 'נושא, מחזיק' (קשור לאנגלית bear 'נשא'). מקביל לפרסית חדשה گنج (ganj) + بار (bar) שהתגלגל לگنجور (ganjwar).[1] ארמית-מנדעית: גאנזיברא
המילה גזבר היא מקור השמות הפרטיים Gaspar, Caspar וגרסותיהם השונות (Casper, Gaspard, Jasper וכד'): בהשפעת המקרא (כנראה מתרגום וולגטה של הפסוק לעיל, שמתייחס לגזבר כאילו מדובר בשם פרטי: Mitridatis filii Gazabar = מִתְרְדָת בן גִּזְבָּר[2]), אחד משלושת האמגושים של הברית החדשה קיבל את השם גזבר Gazbar, ומשם השם הפרטי התפשט באירופה הנוצרית.