מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | גנונה |
| הגייה* | gnona |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ג־נ־ן |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ גְּנוֹנוֹת; גְּנוֹנַת־, גְּנוֹנוֹת־ |
- עברית חדשה (ימאות) חופת אברזין או אריג מפרשים מעל הסיפון הגלוי, להגנה מפני השמש והגשם.
- "הגְנוֹנוֹת כיסו את הסיפון בגג לבן מחרטומית עד ירכתיים [...]." (ג'וזף קונרד, לורד ג'ים. מאנגלית: אמציה פורת, 2005)
- מן ג-נ-ן, במשמעות הגנה, מחסה.
- האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.
| השורש גנן |
|---|
- שורש זה מחולק לשני שורשים נפרדים. שורשים אלה התפתחו ממקורות שונים או שהוראותיהם התרחקו זו מזו במידה רבה:
- ג־נ־ן א - שמירה / הגנה.
- ג־נ־ן ב - בוסתן / גינה.
|
|
