מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
גנונה
|
| הגייה* |
gnona
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
ג־נ־ן
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר׳ גְּנוֹנוֹת; גְּנוֹנַת־, גְּנוֹנוֹת־
|
- עברית חדשה (ימאות) חופת אברזין או אריג מפרשים מעל הסיפון הגלוי, להגנה מפני השמש והגשם.
- "הגְנוֹנוֹת כיסו את הסיפון בגג לבן מחרטומית עד ירכתיים [...]." (ג'וזף קונרד, לורד ג'ים. מאנגלית: אמציה פורת, 2005)
- מן ג-נ-ן, במשמעות הגנה, מחסה.
- האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.
| השורש גנן
|
- שורש זה מחולק לשני שורשים נפרדים. שורשים אלה התפתחו ממקורות שונים או שהוראותיהם התרחקו זו מזו במידה רבה:
- ג־נ־ן א - שמירה / הגנה.
- ג־נ־ן ב - בוסתן / גינה.
| |
|
