”אבל האויב גילה הפעם גמישות רבה בתכסיסי־מלחמתו. משהרגיש בעליית כוחו של היישוב העברי ובכוח עמידתן של נקודותיו, עמדו גם על נקודות־התורפה שלנו וסיגל לכך את אמצעי־מלחמתו.“ (להגנתנו, מאת יהושע גלוברמן, בפרויקט בן יהודה)
יהיו לנו איפוא סופרינו בחו"ל, שאינם משתמשים בלשון עברית אלא לכתיבת מאמרים, מטהרים כבכל אוות נפשם ואנו נכיר להם טובה ונאמר להם חן-חן, כי ישמרו טהרת הלשון ובזעת אפם ייגעו להגות רק בהמלים הנמצאות את כל רעיונותיהם ומחשבותיהם. בזה יתנו ללשוננו סוף-סוף גמישות (מחילה מכבוד המטהרים, אך לא יכולנו למצוא למושג הזה מלה אחרת, אלא זו, מפועל גמש בתלמוד) גדולה.