מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון המקרא מס מביש,שהוטל במקביל לשביית האליל המקומי .
- ”גַּם-אוֹתוֹ לְאַשּׁוּר יוּבָל, מִנְחָה לְמֶלֶךְ יָרֵב; בָּשְׁנָה אֶפְרַיִם יִקָּח, וְיֵבוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מעֲצָתוֹ (מֵעֲשותוֹ)“ (הושע י, פסוק ו)
- מופיע במקרא בצורה היחידאית, לעיל . שורש: ב-ו-ש
- הושע שניבא בשומרון על ישראל מזכיר את עבודת העם הישראלי הקדום בשם "בשנה" שהייתה כנראה עבודת אלילוּת הר הבשן שהקבילה לעבודת בעל-חרמון המקראי [1].
- רש"י, וראב"ע מפרשים בהוראת 'בושה', וזאת בשל המעמד המחפיר אליו הגיעו בני אפריים שנאלצו להעלות מס לאשור.
- ↑ קדמוניות נופי ארץ-ישראל : הביוגרפיה של העם על פי הגיאוגרפיה של הארץ / מנשה הראל , עמ' 55 . הוצאת כנרת-זמורה
