בכדי

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

בִּכְדֵי[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בכדי
הגייה* bikhdey
חלק דיבר מילת חיבור
מין
שורש
דרך תצורה בְּ־ + כדי
נטיות
  1. לשון חז"ל במידה מספקת, בכמות הנכונה.

גיזרון[עריכה]

  • לשון התלמוד, וללא כל הבדל במשמעות לעומת כדי המצויה במשנה. יש דקדקנים המסתייגים ממילה זו[1].

תרגום[עריכה]

סימוכין[עריכה]

  1. שלוש ביתין מפוקפקות-באם בכדי נקט ב־, באתר האקדמיה ללשון העברית, 1 באוגוסט 2016

בִּכְדִי[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בכדי
הגייה* bikhdi
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
שורש כ־ד־ב או כמו + דְּ(=שֶׁ) + היא
דרך תצורה שאילה מארמית
נטיות
  1. לשון חז"ל שלא לצורך, ללא סיבה טובה, לחִנם, לריק, לשווא.

גיזרון[עריכה]

  • מארמית: באות שימוש, לתיאור אופן) + המילה 'כדי', אך מקור מילה זו שנויה במחלוקת.
    • לפי חלק מהחוקרים, כנראה[1] כדי = קיצור של כדיבזב, שקר' (חילופי ז־ד מהאות הפרוטו־שמית ḏ), בנשילת העיצור הסופי, ולכן לפי השערה זו המשמעות היא 'בשקר', משם 'לשווא'.
    • לפי חוקרים אחרים,[2] 'כדי' היא המילה הארמית כְּדִי 'לשווא' שמופיעה לבד ( ”אָמַר רַב חִסְדָּא: פֶּסַח כְּדִי נַסְבֵהּ“ (בבלי, מסכת ראש השנהדף ה, עמוד א) ''רב חסדא אמר: פסח הוזכרה ללא סיבה"[3]), ומילה זו היא רק שימוש נוסף[2] למילה כְּדִי 'דרך אגב, incidentally',[4] שהיא קיצור של כְּ־ + דּ־ (=עברית שֶׁ־) + הִי (=עברית הִיא),[5][6] כלומר 'כשהיא', 'כפי שהיא', 'as it is', 'ככה', 'incidentally'.[5]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]