”לא ישתין אדם מים בצד כותלו של חבירו אלא אם כן הרחיק ממנו ג' טפחים בד"א בכותל לבינים אבל בכותל אבנים בכדי שלא יזיק“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף יט, עמוד ב)
מארמית: ב (כאות שימוש, לתיאור אופן) + המילה 'כדי', אך מקור מילה זו שנויה במחלוקת.
לפי חלק מהחוקרים, כנראה[1] כדי = קיצור של כדיב 'כזב, שקר' (חילופי ז־ד מהאות הפרוטו־שמית ḏ), בנשילת העיצור הסופי, ולכן לפי השערה זו המשמעות היא 'בשקר', משם 'לשווא'.
לפי חוקרים אחרים,[2] 'כדי' היא המילה הארמית כְּדִי 'לשווא' שמופיעה לבד ( ”אָמַר רַב חִסְדָּא: פֶּסַח כְּדִי נַסְבֵהּ“ (בבלי, מסכת ראש השנה – דף ה, עמוד א) ''רב חסדא אמר: פסח הוזכרה ללא סיבה"[3]), ומילה זו היא רק שימוש נוסף[2] למילה כְּדִי 'דרך אגב, incidentally',[4] שהיא קיצור של כְּ־ + דּ־ (=עברית שֶׁ־) + הִי (=עברית הִיא),[5][6] כלומר 'כשהיא', 'כפי שהיא', 'as it is', 'ככה', 'incidentally'.[5]
