בדר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בִּדֵּר[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא בידר
שורש וגזרה ב־ד־ר
בניין פִּעֵל
  1. עברית חדשה הצחיק, גרם לאדם להשתחרר ממועקה או כובד ראש ולהגיע לזחיחות הדעת.
    • הליצן הרפואי השתמש במכשירים רפואיים על מנת לבדר את החולים.

גיזרון[עריכה]

  • מארמית: בִּדֵּר -פִּזֵּר נגזר לאחור מבידור תחדיש שמשמעו פיזור הדעת שחרור כובד הראש.
  • דוגמה ארמית ”גֹּדּוּ אִילָנָא וְקַצִּצוּ עַנְפוֹהִי אַתַּרוּ עָפְיֵהּ וּבַדַּרוּ אִנְבֵּהּ “ (דניאל ד, פסוק יא) כִּרְתּוּ הָאִילָן קַצְּצוּ עֲנָפָיו הַשִּׁירוּ נוֹפוֹ וּפַזְרוּ פִּרְיוֹ
  • שומרית: בָּדְר (badr) - להיפתח, להתפשט לרווחה, לחשוף, להתיר.[1]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

סימוכין[עריכה]

  1. Krecher, AV Kutscher, pp. 111-116


השורש בדר

השורש ב־ד־ר הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ב־ד־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל בִּדֵּר מְבַדֵּר יְבַדֵּר בַּדֵּר לְבַדֵּר
פֻּעַל בֻּדַּר מְבֻדָּר יְבֻדַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְבַּדֵּר מִתְבַּדֵּר יִתְבַּדֵּר הִתְבַּדֵּר לְהִתְבַּדֵּר