אתי

לערך העוסק באִתִּי או אֹתִי; ראו את צורת היסוד אֶת.

אֶתִי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אתי
הגייה^*	eti
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	נ׳ אֶתִית, ר׳ אֶתִיִּים, נ"ר אֶתִיּוֹת

שקשור באתיקה.
- השאלה האם מעשה מסוים הוא אתי או לא, היא שאלה הנדונה בקרב פילוסופים רבים.

לשון המקרא שם פרטי לזכר.
- ”וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-אִתַּי, לֵךְ וַעֲבֹר, וַיַּעֲבֹר אִתַּי הַגִּתִּי וְכָל-אֲנָשָׁיו וְכָל-הַטַּף אֲשֶׁר אִתּוֹ.“ (שמואל ב׳ טו, פסוק כב)
- ”חֵלֶב בֶּן-בַּעֲנָה הַנְּטֹפָתִי; אִתַּי בֶּן-רִיבַי מִגִּבְעַת בְּנֵי בִנְיָמִן.“ (שמואל ב׳ כג, פסוק כט)
- "איתי לא מתעסק ברגשות יותר מדי / לא משנה לו מה עובר לי בחיי" (אִתַּי, מאת קרן פלס)
- "זֹאת לֹא אִשְׁתּוֹ שֶׁל חַגַּי, / לֹא אִשְׁתּוֹ שֶׁל אִתַּי, / גַּם לֹא שֶׁל עַמִּיחַי. (אִשְׁתּוֹ שֶׁל בֶּנְץ, מאת ז'ורז' ברסנס, בתרגום יוסי בנאי)

נזכרו שני אנשים בשם זה במקרא. יש קושרים לשורש המילה אֶת-עם.

- יש אף משערים כי הוא קיצור השם המקראי איתיאל.
יש קושרים^[1] למילה ארמית אִיתָא -יֵשׁ. ולפי זה יתכן שהוא שם חלופי ליִשָׁי אמנם השם ישי במקורו אִישָׁי.

אסתר קוצר לאֶסְתִּי ומשם אֶתִי (לפי ההגייה המליעילית התיו לא היתה צ"ל דגושה אך במקורה באה דגש).