מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק באִתִּי או אֹתִי; ראו את צורת היסוד אֶת. |
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | אתי |
| הגייה* | eti |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | נ׳ אֶתִית, ר׳ אֶתִיִּים, נ"ר אֶתִיּוֹת |
- שקשור באתיקה.
- השאלה האם מעשה מסוים הוא אתי או לא, היא שאלה הנדונה בקרב פילוסופים רבים.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | איתי |
| הגייה* | itay |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- לשון המקרא שם פרטי לזכר.
- ”וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-אִתַּי, לֵךְ וַעֲבֹר, וַיַּעֲבֹר אִתַּי הַגִּתִּי וְכָל-אֲנָשָׁיו וְכָל-הַטַּף אֲשֶׁר אִתּוֹ.“ (שמואל ב׳ טו, פסוק כב)
- ”חֵלֶב בֶּן-בַּעֲנָה הַנְּטֹפָתִי; אִתַּי בֶּן-רִיבַי מִגִּבְעַת בְּנֵי בִנְיָמִן.“ (שמואל ב׳ כג, פסוק כט)
- "איתי לא מתעסק ברגשות יותר מדי / לא משנה לו מה עובר לי בחיי" (אִתַּי, מאת קרן פלס)
- "זֹאת לֹא אִשְׁתּוֹ שֶׁל חַגַּי, / לֹא אִשְׁתּוֹ שֶׁל אִתַּי, / גַּם לֹא שֶׁל עַמִּיחַי. (אִשְׁתּוֹ שֶׁל בֶּנְץ, מאת ז'ורז' ברסנס, בתרגום יוסי בנאי)
נזכרו שני אנשים בשם זה במקרא.
יש קושרים לשורש המילה אֶת-עם.
- יש אף משערים כי הוא קיצור השם המקראי איתיאל.
- יש קושרים[1] למילה ארמית אִיתָא -יֵשׁ. ולפי זה יתכן שהוא שם חלופי ליִשָׁי אמנם השם ישי במקורו אִישָׁי.
- איתי, באתר האקדמיה ללשון העברית, 20 באוגוסט 2019
- ↑ אבשלום קור בפינת הלשון גלי צה"ל
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | אתי |
| הגייה* | eti |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- עברית חדשה שם פרטי לנקבה, נחשב ככינוי לשם אסתר.
אסתר קוצר לאֶסְתִּי ומשם אֶתִי (לפי ההגייה המליעילית התיו לא היתה צ"ל דגושה אך במקורה באה דגש).