אסיר תקוה

אֲסִיר תִּקְוָה

מי שמייחל מאוד לדבר־מה.
- ”יְרֻחַם בְּךָ יָתוֹם אֲסִיר תִּקְוָה / וְלִבּוֹ בְּגַחְלֵי הָעֳנִי נִכְוָה“ (מאורה, מאת ריה"ל, בפרויקט בן יהודה)
- ”נְאֻם אַבְרָם אֲסִיר תִּקְוָה / אֲשֶׁר פִּתַּח עֳנִי יִתְרוֹ“ (נאום אברם, מאת אברהם אבן עזרא, בפרויקט בן יהודה)

מקור הניב במקרא: "שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה גַּם הַיּוֹם מַגִּיד מִשְׁנֶה אָשִׁיב לָךְ" (זכריה ט, יב).