אחילו

אֲחִילוּ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אחילו
הגייה*	'achilu
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות

1. לשון חז"ל קדחת של העצמות, קדחת מתמדת.

   • ”תניא, רבי אליעזר הגדול אומר: מלמד שעמד משה בתפלה לפני הקב"ה עד שאחזתו אחילו. מאי אחילו? אמר רבי אלעזר: אש של עצמות.“ (בבלי, מסכת ברכות – דף לב, עמוד א)
   • ”א"ר יהושע בן לוי: אכל בשר שור בלפת ולן בלבנה בלילי י"ד או ט"ו בתקופת תמוז - אחזתו אחילו. תנא: והממלא כריסו מכל דבר אחזתו אחילו.“ (בבלי, מסכת גיטין – דף ע, עמוד א)

גיזרון

• יתכן שגזור מחִיל - רעד, עווית, שהחולה באחילו מתעוות מכאב שמרגיש שעצמותיו בוערות (גיטין ע ע"א).
• בתרגום המיוחס ליונתן תרגם את המחלה ”דַּלֶּקֶת“ (דברים כח, פסוק כב) - "אישא דגרמיא דדלקא מוחי", כנראה מה שנקרא בפי חז"ל 'אחילו'.

מילים נרדפות

• קדחת
• אוסטאומלציה
• רככת