אורירי
מראה
אַוְרִירִי
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אוורירי |
| הגייה* | avriri |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | א־ו־ר |
| דרך תצורה | משקל קַטְלִיל |
| נטיות | נ׳ אַוְרִירִית, ר׳ אַוְרִירִיִּים, נ"ר אַוְרִירִיּוֹת |
- רך ומלא אויר.
- ”יַחְדָּו נֵרֵד אֶל הַמַּעְיָן, / וְכָמוֹךְ, מָלֵא רֹךְ, / עַלִּיז, בָּהִיר וְאַוְרִירִי.“ (קוּמִי צְאִי, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- התיישבנו על הכרים האווריריים שהיו פזורים ברחבי החדר.
גיזרון
[עריכה]- מחידושי חיים נחמן ביאליק. מן אויר.