לדלג לתוכן

אבחון יתר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

אִבְחוּן יֶתֶר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אבחון יתר
הגייה* ivkhun yeter
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ב־ח־ן, י־ת־ר
דרך תצורה צירוף
נטיות
  1. זיהוי של מחלה או מצב רפואי בשכיחות גבוהה יותר מהשכיחות האמיתית.
  2. זיהוי של מחלה או מצב רפואי, שלא היו גורמים לתסמינים או לתמותה גם אם לא היו מאובחנים. אבחון שאינו מועיל למטופל (ואף עלול לגרום נזק).

תרגום

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אבחון יתר


השורש אבחן

השורש א־ב־ח־ן הוא שורש תנייני מגזרת המרובעים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
א־ב־ח־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל אִבְחֵן מְאַבְחֵן יְאַבְחֵן אַבְחֵן לְאַבְחֵן
פֻּעַל אֻבְחַן מְאֻבְחָן יְאֻבְחַן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַבְחֵן מִתְאַבְחֵן יִתְאַבְחֵן הִתְאַבְחֵן לְהִתְאַבְחֵן

גיזרון

[עריכה]
השורש יתר

השורש י־ת־ר הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים

[עריכה]
י־ת־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל נוֹתַר נוֹתָר יִוָּתֵר הִוָּתֵר לְהִוָּתֵר
הִפְעִיל הוֹתִיר מוֹתִיר יוֹתִיר הוֹתֵר לְהוֹתִיר
הֻפְעַל הוּתַר מוּתָר יוּתַר -אין- -אין-
פִּעֵל יִתֵּר מְיַתֵּר יְיַתֵּר יַתֵּר לְיַתֵּר
פֻּעַל יֻתַּר מְיֻתָּר יְיֻתַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל נִתְיַתֵּר או נִתּוֹתַר מִתְיַתֵּר או מִתּוֹתֵר יִתְיַתֵּר או יִתּוֹתֵר הִתְיַתֵּר או הִתּוֹתֵר להִתְיַתֵּר או לְהִתּוֹתֵר

הערה

[עריכה]
  • חז"ל נהגו להטות שורש זה בבניין התפעל לפי שני דרכים:
  1. על פי דרך ייחודי לשורש זה בגזרת נפ"יו ובמשמעות של הישארות, לפי המקור: "היא אלא לרב הונא מאי והנשאר כדתניא דבי ר' ישמעאל שאם נשאר ומאי חטאת היא ארישא א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי אלא מעתה גבי מנחה דכתיב והנותרת הכי נמי שאם ניתותר וכי תימא ה"נ" (תלמוד בבלי, סדר קודשים, מסכת מעילה, דף ח')
  2. על פי גזרת השלמים ובמשמעות של הוספה או של הפיכה למיותר, לפי המקור: "אין אויר מחיצות מייתרו וכו' דמלשון זה כמגמע דהחצר לא נתייתר דלא הוי גדול יותר מקויים וז"א דכיון דנפרז נתגדל אלא דהייתור אין אוסרו משום דאית בה דיורין כז ד"ה מרקאמר וכח ומעסיה" (תלמוד בבלי, סדר מועד, מסכת עירובין, דף י"ג)