אבדה תקותו

אָבְדָה תִּקְוָתוֹ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אבדה תקוותו
הגייה*	avda tikvato
חלק דיבר	פועל
מין
שורש	א־ב־ד; ק־ו־י/ה
דרך תצורה	צירוף
נטיות

1. התייאש.

   • לאחר עשרות פעמים שבהם דני כשל בטסט לאופנוע אבדה תקוותו.
   • "עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ / הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם / לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ / אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם" (התקווה)

מקור

• מהתנ"ך: ”יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ, וְאָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ.“ (יחזקאל לז, פסוק יא)

ראו גם

• תקווה