ביש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

בִּישׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ביש
הגייה* bish
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ב־י־שׁ
דרך תצורה משקל קִיל
נטיות ר׳ בִּישִׁין (גם: בִּישִׁים)
  1. לשון חז"ל [ארמית] רַע.

גיזרון[עריכה]

  • קיצור של ארמית באיש,[1] מקביל לעברית באוש 'רקוב', שורש ב־א־שׁ: באש 'נרקב'.
  • הצורה המקורית 'באיש' מופיעה בארמית מקראית: ”קִרְיְתָא מָרָדְתָּא וּבִאישְׁתָּא (עזרא ד, פסוק יב) = 'הקריה המרדנית והרעה\בְּאוּשָׁה'.
  • בארמית הביטוי "חזא ביה בישות" - הביט בו במורת רוח.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • מילה ממשלב גבוה יחסית. לרוב מופיעה כחלק מביטויים קבועים בלבד.

בִּיֵּשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא בייש
שורש וגזרה ב־ו־שׁ, גזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. עורר בושה.
    • ”בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ.“ (משנה, מסכת תעניתפרק ד, משנה ח)
    • ”בֹּשֶׁת, הַכֹּל לְפִי הַמְבַיֵּשׁ וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ; הַמְּבַיֵּשׁ אֶת הֶעָרֹם, הַמְּבַיֵּשׁ אֶת הַסּוּמָא, וְהַמְּבַיֵּשׁ אֶת הַיָּשֵׁן, חַיָּב.“ (משנה, מסכת בבא קמאפרק ח, משנה א)
    • התנהגותו המחפירה של נציג החברה ביישה את שולחיו.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש בושׁ

השורש ב־ו־שׁ הוא שורש מגזרת נע"ו/י הניטה לפי משקל "פָּעֹל".

נטיות הפעלים[עריכה]

ב־ו־שׁ עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בֹּשׁ בּוֹשׁ יֵבוֹשׁ בּוֹשׁ לֵבוֹשׁ
נִפְעַל
הִפְעִיל הֵבִישׁ מֵבִישׁ יָבִישׁ הָבֵשׁ לְהָבִישׁ
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל בִּיֵּשׁ
בּוֹשֵׁשׁ
מְבַיֵּשׁ
מְבוֹשֵׁשׁ
יְבַיֵּשׁ
יְבוֹשֵׁשׁ
בַּיֵּשׁ
בּוֹשֵׁשׁ
לְבַיֵּשׁ
לְבוֹשֵׁשׁ
פֻּעַל בֻּיַּשׁ מְבֻיַּשׁ יְבֻיַּשׁ -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְבַּיֵּשׁ מִתְבַּיֵּשׁ יִתְבַּיֵּשׁ הִתְבַּיֵּשׁ לְהִתְבַּיֵּשׁ

הערות[עריכה]

  • בבניין קל בגופי הנוכחות והנוכחים החולם המופיע בכל יתר הצורות מתקצר לקמץ קטן מפאת תזוזת הטעם: בָּשְׁתֶּן, בָּשְׁתֶּם.
  • בבניין הפעיל מותרת הנטייה גם על-דרך פועלי נפ"יו; הוֹבִישׁ, אוֹבִישׁ, הוֹבִיׁשִׁי, לְהוֹבִישׁ וכולי.

בֻּיַּשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא בויש
שורש וגזרה ב־ו־שׁ
בניין פֻּעַל
  1. שביישו אותו, שגרמו לו בושה.
    • לאחר שננזף, חזר הילד מבויש לביתו.

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש בושׁ

השורש ב־ו־שׁ הוא שורש מגזרת נע"ו/י הניטה לפי משקל "פָּעֹל".

נטיות הפעלים[עריכה]

ב־ו־שׁ עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בֹּשׁ בּוֹשׁ יֵבוֹשׁ בּוֹשׁ לֵבוֹשׁ
נִפְעַל
הִפְעִיל הֵבִישׁ מֵבִישׁ יָבִישׁ הָבֵשׁ לְהָבִישׁ
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל בִּיֵּשׁ
בּוֹשֵׁשׁ
מְבַיֵּשׁ
מְבוֹשֵׁשׁ
יְבַיֵּשׁ
יְבוֹשֵׁשׁ
בַּיֵּשׁ
בּוֹשֵׁשׁ
לְבַיֵּשׁ
לְבוֹשֵׁשׁ
פֻּעַל בֻּיַּשׁ מְבֻיַּשׁ יְבֻיַּשׁ -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְבַּיֵּשׁ מִתְבַּיֵּשׁ יִתְבַּיֵּשׁ הִתְבַּיֵּשׁ לְהִתְבַּיֵּשׁ

הערות[עריכה]

  • בבניין קל בגופי הנוכחות והנוכחים החולם המופיע בכל יתר הצורות מתקצר לקמץ קטן מפאת תזוזת הטעם: בָּשְׁתֶּן, בָּשְׁתֶּם.
  • בבניין הפעיל מותרת הנטייה גם על-דרך פועלי נפ"יו; הוֹבִישׁ, אוֹבִישׁ, הוֹבִיׁשִׁי, לְהוֹבִישׁ וכולי.

סמוכין[עריכה]

  1. באיש ←ביש CAL, שורש באש CAL.