ידיד
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
ידיד |
| הגייה* |
yadid |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' יְדִידִים, ס"ר יְדִידֵי־ |
- חבר טוב, נאמן.
-
- אהוב.
-
- מקור המילה הוא מאוגריתית:"ידּ", מערבית:"וַדִיד;וַדַאד (ידידות) ומהתנ"ך: (1) "אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן-שָׁמֶן." (ישעיהו ה', א'), "לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד יְהוָה יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו חֹפֵף עָלָיו כָּל-הַיּוֹם וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן." (דברים ל"ג, י"ב)
(2) "מַה-יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ יְהוָה צְבָאוֹת." (תהילים פ"ד, ב').
[עריכה] מילים נרדפות
