זר
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
זר |
| הגייה* |
|
| חלק דיבר |
תואר |
| מין |
זכר |
| שורש |
ז־ו־ר |
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- אדם שאינו מקורב נפשית למקום שבו הוא נמצא.
-
- "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, לְלִדְתִּי, וַתֵּלֶד, גַּם-הָאִשָּׁה הַזֹּאת; וַאֲנַחְנוּ יַחְדָּו, אֵין-זָר אִתָּנוּ בַּבַּיִת, זוּלָתִי שְׁתַּיִם-אֲנַחְנוּ, בַּבָּיִת." (מלכים א ג יח).
- "יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא-פִיךָ; נָכְרִי, וְאַל-שְׂפָתֶיךָ." (משלי כז ב).
- אדם שאינו יליד הארץ שבה הוא גר.
-
- "נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים, בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים." (איכה ה ב).
- אדם שמתנהג בצורה שונה מן הנהוג במקום בו הוא נמצא.
-
- "כִּי כְהַר-פְּרָצִים יָקוּם יְהוָה, כְּעֵמֶק בְּגִבְעוֹן יִרְגָּז--לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂהוּ, זָר מַעֲשֵׂהוּ, וְלַעֲבֹד עֲבֹדָתוֹ, נָכְרִיָּה עֲבֹדָתוֹ." (ישעיהו כח כא).
מילים נרדפות [עריכה]
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
זר |
| הגייה* |
|
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- אדם שאינו משתייך למקום שבו הוא שוכן, שאינו קשור לאף אחד מבני הסביבה.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
זר |
| הגייה* |
|
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' זֵרִים; זֵר־, ר' זֵרֵי־ |
- מקבץ פרחים המאוגדים בצורה קישוטית תוך התחשבות בסוג הפרחים ובצבעם.
קישורים חיצוניים [עריכה]
