עגן

יש להוסיף לערך זה את ההומוגרפים: עֻגַּן, נֶעְגַּן, הֶעְגִּין.

עֹגֶן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עוגן
הגייה*	ogen
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע-ג-ן
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר' עֳגָנִים; עֹגֶן־, ר' עָגְנֵי־

הרמת עוגן.

1. [ימאות] אמצעי נייד הנישא בכלי שיט, ומשמש לרתיקתו אל הקרקעית כדי שיישאר במקום עומדו.

   • האנייה הטילה עוגן בקרבת החוף, והמתינה לבוא הסירות שיפרקו את מטענה.
   • עוגני האנייה ניתקו מן הקרקעית בשל הסערה העזה, והיא הושלכה אל הסלעים ונטרפה.
   • "המוכר את הספינה, מכר את התרן ואת הנס ואת העוגין..." ( משנה בבא בתרא ה א)

גיזרון

• בלשון חז"ל "עוגין" וגם "הוגין". המקור ביוונית: ὄγκινος = קֶרֶס, וָו (בלטינית uncinus).

דעת פרשנים

• ברטנורא על משנה, בבא בתרא, ה א: "עוגין - ברזל שקושרין אותו בחבל וזורקין אותו בעומק המים לעכב ולעגן הספינה."
• רש"י על בבלי, בבא בתרא, עג א: "אנקר"ש (=ancres) של ברזל; ומשליכין במים להעמיד הספינה במקום אחד."

נגזרות

• מעגן
• מעגנה

צירופים

הטיל עוגן עמד על עוגן העלה עוגן הרים עוגן סחב עוגן

עוגן אדמירלי עוגן הצלה עוגן חרטום עוגן חתול עוגן ירכתיים

עוגן מחרשה עוגן צף

תרגום

• אנגלית: anchor‏‏‏‏
• צרפתית: Ancre‏‏‏‏
• גרמנית: Anker‏‏‏‏
• רוסית: якорь‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: עוגן

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עוגנים

עָגַן

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	עגן
שורש וגזרה	ע-ג-ן, גזרת השלמים
בניין	פָּעַל קל

1. [ימאות] (נאמר על כלי שיט) הטיל עוגן ונרתק באמצעותו אל הקרקעית שמתחתיו.

   • האנייה עגנה בשפך הנהר, במקום בו היו המים עמוקים דיים.

גיזרון

• מן עֹגֶן. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות, תש"ל (1970).

תרגום

• אנגלית: to anchor‏, to come to anchor‏‏‏‏
• צרפתית: ancrer‏, mouileer‏‏‏‏
• גרמנית: ankern‏, vor Anker gehen‏‏‏‏

עִגֵּן

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	עיגן
שורש וגזרה	ע-ג-ן, גזרת השלמים
בניין	פִּעֵל

1. [ימאות] רתק כלי שיט למקומו באמצעות עוגן שהוטל למים וננעץ בקרקעית.

   • הסקיפר עיגן את היכטה בשני עוגנים, כדי שלא תסתובב על צירה.

גיזרון

• מן עֹגֶן. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות, תש"ל (1970).

תרגום

• אנגלית: to anchor‏‏‏‏
• צרפתית: ancrer‏, mettre à l'ancre‏‏‏‏
• גרמנית: vor Anker legen‏‏‏‏