מעגן
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
מעגנה |
| הגייה* |
ma'agan |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
ע-ג-ן |
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' מַעֲגָנים; מַעֲגַן־, ר' מַעֲגָנֵי־ |
- [ימאות] מקום עגינה; שטח ים סמוך לחוף, שעומקו וסוג הקרקעית שלו מתאימים לעגינת אניות או סירות.
-
- מעגן הסירות נמצא מעבר לכף, ואליו מועדות פנינו.
- הספינה שטבעה בכניסה למעגן הדיג הוצפה ונגררה אל המספנה הקרובה לתיקונים.
- מן עוגן. האקדמיה ללשון העברית, רשימת מונחים בימאות, תשי"ב (1953), ורשימת מונחים בגאוגרפיה, תשכ"ה (1965).
