מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
שִׁבְעַת הַמִּינִים[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
שבעת המינים
|
הגייה* |
shiv'at haminim
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר רבוי
|
שורש |
|
דרך תצורה |
צירוף
|
נטיות |
|
- כינוי לשבעת גידולי השדה והכרם שבהם נשתבחה ארץ ישראל. כיום נהוג לאכלם בט"ו בשבט. בתקופת בית־המקדש היו מביאים מהם ביכורים בחג השבועות.
- שבעת המינים נזכרים במקרא בהבטחת ה' לישראל: ”אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ“ (דברים ח, פסוק ח).
- ”רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס אוֹמֵר, מְעַטְּרִין אֶת הַבִּכּוּרִים חוּץ מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים; רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵין מְעַטְּרִין אֶת הַבִּכּוּרִיּם אֶלָּא מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים.“ (משנה, מסכת בכורים – פרק ג, משנה ט).
- ”דתניא, זה הכלל: כל שהוא משבעת המינים, רבן גמליאל אומר: שלש ברכות, וחכמים אומרים: ברכה אחת מעין שלש“ (בבלי, מסכת ברכות – דף לז, עמוד א)
- אמנם שבעת המינים מופיעים במקרא בשמותיהם, אך הכינוי המאגד "שבעת המינים" ניתן להם לראשונה בכתבי חז"ל.
קישורים חיצוניים[עריכה]