נקבה

נְקֵבָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נקבה
הגייה*	nekeva
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	נ־ק־ב
דרך תצורה	משקל קְטֵלָה
נטיות	ר' נְקֵבוֹת; נְקֵבַת־, ר' נִקְבוֹת־

הסימול של נקבה

1. אחד משני הזוויגים ברבייה מינית, הזוויג בעל תאי הרבייה הגדולים יותר באופן יחסי.

   • וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם. (בראשית א כז)
   • נקבה היא הזוויג המייצר את תאי הביצה.
   • אשה הוא שם לנקבת האדם.

2. סלנג, בהשאלה מילת גנאי עבור גבר רכרוכי.

   • איזה נקבה, הוא לא יכול להרים את השק.

3. בהשאלה העצם בעל השקע מתוך זוג עצמים אשר לאחד בליטה ולשני שקע, כגון: תקע־שקע, פין־תושבת, מפתח־מנעול.

גיזרון

1. מקרא, מלשון נקב: חור, שקע.

מילים נרדפות

• כוסית (2)

ניגודים

• זכר (1)
• גבר גבר (2)

תרגום

• אנגלית:

1. female‏‏‏‏
2. pussy‏, chick‏‏‏‏

• צרפתית:

1. femelle‏‏‏‏

• רוסית:

1. самка‏‏‏‏

ראו גם

• אשה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: נקבה

נִקְבָּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נקבה
הגייה*	nikba
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	נ־ק־ב
דרך תצורה	משקל קִטְלָה
נטיות	ר' נְקָבוֹת; נִקְבַּת־, ר' נִקְבוֹת־

1. מעבר תת־קרקעי שנחפר או נחצב בידי אדם.

   • בעבר היו חוצבים נקבות לשם הזרמת מים למקומות יישוב. נקבה מפורסמת היא נקבת־השילוח אשר שימשה למעבר אדם בעת מצור.

גיזרון

1. מלשון נקב: חור, שקע. המילה נִקְבָּה אינה מופיעה בתנ"ך, אך נזכרת בכתובת השילוח שזמנה 701 לפני הספירה: "וזה היה דבר הנקבה".

צירופים

• נקבת השילוח
• נקבת רוח

מילים נרדפות

• מְחִלָּה
• מנהרה
• תעלה

תרגום

• אנגלית: tunnel‏‏‏‏

ראו גם

• אקודוקט
• אקויפר
• מוביל
• מטרו (רכבת תחתית)