כפר
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
כפר |
| הגייה* |
kfar |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
כ־פ־ר, גזרת השלמים |
| דרך תצורה |
משקל קְטָל |
| נטיות |
ר' כְּפָרִים; כְּפַר־, ר' כְּפָרֵי־ |
- יישוב קטן.
-
- "וְעַל אֹצְרוֹת הַמֶּלֶךְ, עַזְמָוֶת בֶּן-עֲדִיאֵל; {ס} וְעַל הָאֹצָרוֹת בַּשָּׂדֶה בֶּעָרִים וּבַכְּפָרִים, וּבַמִּגְדָּלוֹת, יְהוֹנָתָן, בֶּן-עֻזִּיָּהוּ" (דברי הימים א כז כה)
- "לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה, נָלִינָה בַּכְּפָרִים" (שיר השירים ז יב)
- "כפרים ועיירות גדולות, קורין בארבעה עשר, אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה" (משנה מגילה א א)
[עריכה] כֹּפֶר א
- תשלום שנגבה בתמורה לחיים או לחרות של מי שהוא.
-
- "אִם-כֹּפֶר, יוּשַׁת עָלָיו--וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר-יוּשַׁת עָלָיו" (שמות כא ל)
- "וְלֹא-תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ, אֲשֶׁר-הוּא רָשָׁע לָמוּת: כִּי-מוֹת, יוּמָת" (במדבר לה לא)
- "שור שנגח את האדם ומת: מוּעָד - משלם כופר, ותם - פטור מן הכופר" (משנה בבא קמא ד ה)
[עריכה] כֹּפֶר ב
- לשון המקרא, משמעות משוערת מין חומר, סוג של זפת.
-
- "עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ, בַּכֹּפֶר" (בראשית ו יד)
[עריכה] כָּפַר א
- (כפר ב) טען שדבר מה אינו נכון או אינו קיים.
-
- "כפר אחד והודה אחד, הכופר חיב" (משנה שבועות ד ד)
- "'נלינה בכפרים' - אל תקרי בכפרים אלא בכופרים: בא ואראך אותם שהשפעת להן טובה והן כפרו בך" (ערובין כא ב)
- "בנוהג שבעולם לגיון שמרד במלך חייב מיתה, ואלו כפרו בו ומרדו" (במדבר רבה כ יט)
- מקבילה בערבית: كَفَرَ (כַפַרַ) במשמעות דומה.
[עריכה] כָּפַר ב
- לשון המקרא מרח בכופר.
-
- "עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ, בַּכֹּפֶר" (בראשית ו יד)
- מהשם כֹּפֶר לעיל, במשמעות חומר דמוי זפת.
- ביטל חטא שבוצע בעבר.
-
- "וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְהוָה, וְנִסְלַח לוֹ, עַל-אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה, לְאַשְׁמָה בָהּ" (ויקרא ה כו)
- "וְעַל כֻּלָּם אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָנוּ מְחַל לָנוּ כַּפֶּר לָנוּ" (מתוך תפילת וידוי ביום הכפורים)
[עריכה] מידע נוסף
- כִּפֵּר, דִּבֵּר, כִּבֵּס הם שלושה פעלים יוצאי־דפן בבניין פיעל, המופיעים בכתובים בסגול במקום בצירה (כלומר - כִּפֶּר, דִּבֶּר, כִּבֶּס).
- שביטלו חטא שביצע.
-
- "וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם, לְמַלֵּא אֶת-יָדָם לְקַדֵּשׁ אֹתָם; וְזָר לֹא-יֹאכַל, כִּי-קֹדֶשׁ הֵם" (שמות כט לג)
