כפר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

תוכן עניינים 1 כְּפָר 1.1 צירופים 1.2 נגזרות 1.3 תרגום 1.4 ראו גם 2 כֹּפֶר א 2.1 צירופים 2.2 תרגום 2.3 ראו גם 3 כֹּפֶר ב 3.1 ראו גם 4 כָּפַר א 4.1 גיזרון 4.2 צירופים 4.3 נגזרות 4.4 ניגודים 4.5 ראו גם 5 כָּפַר ב 5.1 גיזרון 5.2 ראו גם 6 כִּפֵּר 6.1 נגזרות 6.2 תרגום 6.3 מידע נוסף 6.4 ראו גם 7 כֻּפַּר

[עריכה] כְּפָר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כפר
הגייה*	kfar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	כ־פ־ר, גזרת השלמים
דרך תצורה	משקל קְטָל
נטיות	כְּפָרִים, כְּפַר־, כְּפָרֵי־

1. יישוב קטן.

   • "וְעַל אֹצְרוֹת הַמֶּלֶךְ, עַזְמָוֶת בֶּן-עֲדִיאֵל; {ס} וְעַל הָאֹצָרוֹת בַּשָּׂדֶה בֶּעָרִים וּבַכְּפָרִים, וּבַמִּגְדָּלוֹת, יְהוֹנָתָן, בֶּן-עֻזִּיָּהוּ" (דברי הימים א כז כה)
   • "לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה, נָלִינָה בַּכְּפָרִים" (שיר השירים ז יב)
   • "כפרים ועיירות גדולות, קורין בארבעה עשר, אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה" (משנה מגילה א א)

[עריכה] צירופים

• שוטה הכפר
• כפר גלובלי
• כְּפַר נֹפֶשׁ
• כְּפַר נֹעַר

[עריכה] נגזרות

• כפרון
• כפרי
• כפריות

[עריכה] תרגום

• אנגלית: village‏‏‏‏
• רוסית: деревня‏‏‏‏
• ערבית: قَرْيَة‏‏‏‏ (קַרְיַה)

[עריכה] ראו גם

• כרך
• עיר
• קרייה
• קרת

[עריכה] כֹּפֶר א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כופר
הגייה*	kofer
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	כ־פ־ר ב, גזרת השלמים
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	כֹּפֶר־

1. תשלום שנגבה בתמורה לחיים או לחרות של מי שהוא.

   • "אִם-כֹּפֶר, יוּשַׁת עָלָיו--וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר-יוּשַׁת עָלָיו" (שמות כא ל)
   • "וְלֹא-תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ, אֲשֶׁר-הוּא רָשָׁע לָמוּת: כִּי-מוֹת, יוּמָת" (במדבר לה לא)
   • "שור שנגח את האדם ומת: מוּעָד - משלם כופר, ותם - פטור מן הכופר" (משנה בבא קמא ד ה)

[עריכה] צירופים

• כֹּפֶר נֶפֶשׁ

[עריכה] תרגום

• אנגלית: ransom‏‏‏‏

[עריכה] ראו גם

• פדיון

[עריכה] כֹּפֶר ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כפר
הגייה*	kofer
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	כ־פ־ר ג, גזרת השלמים
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות

1. בלשון המקרא, משמעות משוערת מין חומר, סוג של זפת.

   • "עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ, בַּכֹּפֶר" (בראשית ו יד)

[עריכה] ראו גם

• זפת

[עריכה] כָּפַר א

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	כפר
שורש וגזרה	כ־פ־ר ב, גזרת השלמים
בניין	פָּעַל (קל)

1. (כפר ב) טען שדבר מה אינו נכון או אינו קיים.

   • "כפר אחד והודה אחד, הכופר חיב" (משנה שבועות ד ד)
   • "'נלינה בכפרים' - אל תקרי בכפרים אלא בכופרים: בא ואראך אותם שהשפעת להן טובה והן כפרו בך" (ערובין כא ב)
   • "בנוהג שבעולם לגיון שמרד במלך חייב מיתה, ואלו כפרו בו ומרדו" (במדבר רבה כ יט)

[עריכה] גיזרון

• מקבילה בערבית: كَفَرَ (כַפַרַ) במשמעות דומה.

[עריכה] צירופים

• כפר בעיקר
• כפר באשמה

[עריכה] נגזרות

• כופר
• כפירה
• כפרנות

[עריכה] ניגודים

• האמין
• הודה
• הסכים

[עריכה] ראו גם

• הכחיש
• שָׁלַל

[עריכה] כָּפַר ב

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	כפר
שורש וגזרה	כ־פ־ר ג, גזרת השלמים
בניין	פעל (קל)

1. בלשון המקרא מרח בכופר.

   • "עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ, בַּכֹּפֶר" (בראשית ו יד)

[עריכה] גיזרון

• מהשם כֹּפֶר לעיל, במשמעות חומר דמוי זפת.

[עריכה] ראו גם

• זִפֵּת

[עריכה] כִּפֵּר

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	כיפר
שורש וגזרה	כ־פ־ר א, גזרת השלמים
בניין	פיעל

1. ביטל חטא שבוצע בעבר.

   • "וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְהוָה, וְנִסְלַח לוֹ, עַל-אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה, לְאַשְׁמָה בָהּ" (ויקרא ה כו)
   • "וְעַל כֻּלָּם אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָנוּ מְחַל לָנוּ כַּפֶּר לָנוּ" (מתוך תפילת וידוי ביום הכפורים)

[עריכה] נגזרות

• כִּפּוּר
• כפרה

[עריכה] תרגום

• אנגלית: atone‏‏‏‏

[עריכה] מידע נוסף

• כִּפֵּר, דִּבֵּר, כִּבֵּס הם שלושה פעלים יוצאי־דפן בבניין פיעל, המופיעים בכתובים בסגול במקום בצירה (כלומר - כִּפֶּר, דִּבֶּר, כִּבֶּס).

[עריכה] ראו גם

• מחל

[עריכה] כֻּפַּר

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	כופר
שורש וגזרה	כ־פ־ר א, גזרת השלמים
בניין	פועל

1. שביטלו חטא שביצע.

   • "וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם, לְמַלֵּא אֶת-יָדָם לְקַדֵּשׁ אֹתָם; וְזָר לֹא-יֹאכַל, כִּי-קֹדֶשׁ הֵם" (שמות כט לג)