חרס

תוכן עניינים

חומר (אדמת טין בעלת גרגרים דקים ועשירה בתחמוצות אלומיניום וסיליקטים) שרוף באש. מחרס עשויים כלי חרס ובתקופות קדומות גם לוחות כתובים.
- "וּכְלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל בּוֹ יִשָּׁבֵר" (ויקרא ו, כא)
- "שיעור כלי חרס ליטהר" (משנה, מסכת כלים, פרק ג', משנה א')
בצורת הרבים שברי חרס, במיוחד בממצאים ארכיאולוגיים.
- בחפירות נמצאו חרסים רבים ועליהם כתובות קדומות.
- "וְשָׁתִית אוֹתָהּ וּמָצִית וְאֶת חֲרָשֶׂיהָ תְּגָרֵמִי" (יחזקאל כג, לד)
- "נשברה ודבק ממנה חרסים או שהביא חרסים ממקום אחר וטפלן בגללים - אף על פי שהוא נוטל את הגללים והחרסין עומדין - טהורה" (משנה, מסכת כלים, פרק ג', משנה ד')

המילה משותפת לכמה שפות: חַרְסָא (ארמית), chirs (פונית). בלשון המקרא מופיעה המילה (במשמעות הראשונה) תמיד בשי"ן שמאלית, אולם בלשון חז"ל היא נכתבה בסמ"ך, בדומה למילים רבות אחרות (למשל שׂכין וסכין).

ערך בוויקיפדיה: חרס

שמש, חמה.
- הָאֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָח וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּם. (איוב ט ז) (1)