חרס כאן פירושו "צדף". המשפט שאול ממלאכת שולי הפנינים המתייגעים בחיפוש צדפות הפנינים וכושלים במוצאם צדפים חסרי תועלת.
אסמכתא לכך היא המשפט ”אי לאו דדלאי לך חספא, מי משכחת מרגניתא תותיה?“ (בבלי, מסכת יבמות – דף צב, עמוד ב) שתרגומו "לולא העליתי לך את מכיתת החרס לא היית מוצא המרגלית שתחתיה". (ר' חנוך ארנטרוי, עיונים בדברי חז"ל ובלשונם קמט)
הצורה "הֹעֲלָה" היא הצורה היחידה שנזדמנה במקרא בפעלים שפה"פ שלהם גרונית וה' הבניין מנוקדת בחולם (שכן הניקוד הרווח היה קמץ קטן). עפ"י צורה זו הסתמכה האקדמיה ללשון העברית וקבעה כי כלל השורשים שפה"פ שלהם גרונית וניטים בבניין הופעל יכולים להינטות כשה' הבניין חלומה.
בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]
