כלום

כְּלוּם א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כלום
הגייה*	klum
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות

1. כל מה, משהו, כלשהו (בעיקר בשלילה).

   • אבל חולה לאונסו פטור מכלום. (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כב, עמוד ב)
   • (אמר:) כנדרי כשרים, לא אמר כלום. (משנה, מסכת נדרים, פרק א, משנה א)
   • עבד שמכרו רבו ואשה שגרשה בעלה, כלום יש לזה על זה כלום? (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף קה, עמוד א)

2. לשון הדיבור אַיִן, לא כלום.

   • מה נשאר? -כלום.

גיזרון

לשון חז"ל. המילה כְּלוּם מופיעה לראשונה בלשון התנאים, שבה היא מחליפה את מְאוּמָה המקראית. כמו כן היא משמשת, בעיקר בלשון האמוראים, כמילת שאלה המחליפה את ה"א השאלה המקראית - לשימוש זה ראו להלן. המילה מתועדת גם בכמה מניבי הארמית המאוחרת: בבלית, גלילית, שומרונית ונוצרית. בארמית נוצרית מצויות כמה צורות כתיב: ܟܘܠܘܡ, ܟܠܘܡ, ܟܘܠܡ, ܟܘܠܝܡ, ܟܝܠܘܡ (כולום, כלום, כולם, כולים, כילום). גם בעברית יש עדויות בודדות אך מובהקות לכתיב "כולום" (ואולי גם "כולם"), המעיד על הגיית הכ"ף בתנועת u או o, כנראה חטופה. לא ברור אם זוהי הגייה מקורית, שהתקיימה גם בלשון התנאים, או שהיא מהווה התפתחות משנית או דיאלקטית.^[1] מקור המילה איננו ברור. יש הסבורים שמוצאה מן הארמית, ואילו לדעת אחרים היא נשאלה לארמית מלשון התנאים. אף יש המציעים גיזרון מאכדית kalama = "הכול".

בקרב החוקרים הסבורים שמקור המילה בעברית, הסברה המקובלת היא שהמילה כְּלוּם התקצרה מן הצירוף כָּל מְאוּם (מְאוּמָה),^[2] או לפי סברה אחרת, מן הצירוף כָּל מָה. אחרים גוזרים אותה מהשורש השמי כל"ם שעניינו דיבור (השווּ לערבית كَلَام [כַּלַאם] = "דברים"), ומכאן כְּלוּם = "דבר".^[3] אך אין בהצעה זו כדי להסביר את שימושה של כְּלוּם בעיקר בשלילה.

לדעה אחרת, המילה התגלגלה מן הצירוף הארמי כֻּל מָא שמשמעו "כל דבר" (והשווּ לגיזרון העברי מן כָּל מָה שנזכר לעיל), הנכתב גם כמילה אחת בסורית: ܟܽܠܡܳܐ (כֻּלְמָא). יצחק גלוסקא מציע התפתחות פנים-ארמית משוערת, הדומה להתפתחות הצורות הסֶּגוליות בלשון זו, כדלקמן: כֻּלְמָא (במלעיל) ← כֻּלְם (נשילת תנועה סופית בלתי מוטעמת) ← כֻּלוּם (ביקוע צרור, הידמות תנועת העזר ומעתק הטעם להברה הסופית) ← כְּלוּם (חיטוף תנועה קצרה בלתי מוטעמת בראש מילה). צורות כתיב הרומזות לשלבי הגייה אלה אכן מתועדות, כמתואר לעיל, בארמית נוצרית.^[4] משה בר-אשר מציע מקור ארמי אחר: הצורה כְּלָמָא, המופיעה בתרגום יונתן לנביאים כתרגום למילה כְּאַיִן וכיו"ב. היא מורכבת מכ"ף הדימיון ומהמילה לָמָא (→ לָא מָא) שמשמעה "אין". לפי השערה זו, התנועה הסופית של כְּלָמָא נשמטה (← *כְּלָם), ותנועת הקמץ תחת הלמ"ד נתעגלה לשורוק בהשפעת המ"ם השפתית.^[5]

לפי טענה פופולרית אך מוטעית, כְּלוּם היא ביסודה צירוף של כ"ף הדמיון + לוּם, מילה נדירה כביכול שמשמעה "חרצן הזית"; כְּלוּם משמעה, אם כן: "דבר קטן כחרצן הזית, כל דבר שהוא". לאמתו של דבר, ה"מילה" לוּם איננה קיימת כלל.

צירופים

• לא אמר כלום
• לא כלום

נגזרות

• כלומניק

מילים נרדפות

1. מאום, מאומה  
2. לא דבר, שום דבר

תרגום

• אנגלית:
  1. anything‏, something‏‏‏‏
  2. nothing‏‏‏‏

הערות שוליים

1. ↑  מרדכי מישור, "לשון חכמים לאור האפיגרפיה", מחקרים בלשון ד (תש"ן), עמ' 261–263; משה בר-אשר, "משקל פְּעוּל בלשון המשנה ומה שמסתעף ממנו", לשוננו סו (תשס"ד), עמ' 63–64. סריקה באתר דעת
2. ↑ ראו: חנוך יהודה קאהוט, ערוך השלם, ד, וינה תרמ"ה, עמ' 238; וכן במילונים השונים
3. ↑  דוד ילין, חקרי מקרא: איוב, ירושלים תרפ"ז, עמ' 25
4. ↑  יצחק גלוסקא, השפעת הארמית על לשון המשנה, א, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תשמ"ח, עמ' 560–561. ושם סקירה של הסברות השונות על מקור המילה.
5. ↑  משה בר-אשר, "משקל פְּעוּל בלשון המשנה ומה שמסתעף ממנו", לשוננו סו (תשס"ד), עמ' 82. סריקה באתר דעת

כְּלוּם ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כלום
הגייה*	klum
חלק דיבר	מילת שאלה
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות

1. מילת שאלה, בדרך כלל של שאלה רטורית שתשובתה שלילית.

   • עבד שמכרו רבו ואשה שגרשה בעלה, כלום יש לזה על זה כלום? (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף קה, עמוד א)
   • כלום מעמידין מלך אלא מי שיודע טכסיסי מלכות? (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף לא, עמוד א)

גיזרון

על מוצא המילה ראו לעיל.

מילים נרדפות

• האמנם
• האם