מוזר
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן עניינים |
[עריכה] מוּזָר
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מוזר |
| הגייה* | muzar |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ז־ו־ר א |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר' מוָּזִרים; נ' מוּזָרָה, נ"ר מוּזָרוֹת |
- חריג, שאינו מתאים לנורמות או למושגים המקובלים.
-
- איזו תסרוקת מוזרה יש לה!
- "מה שעשתה שם המכשפה הלזו – לא ידוע. אפשר היה רק לשמוע מן החדר ההוא קולות מוזרים ומשונים, אנחות ובכיות: 'רחמו־נא! רחמו־נא!'" ("ראסל", שלום עליכם)
-
- משונה, שונה מהמצופה או מהמוכר בצורה מתמיהה.
-
- מוזר שניצחתי אותך בדמקה, בדרך־כלל אתה טוב ממני.
- "וציציליה סמוילובנה נאנחה פתאום מבלי רצונה. זכר השנה ההיא עורר בנפשה רגש מוזר ובלתי ברור" ("שנים רעות", ישעיהו ברשדסקי)
-
[עריכה] גיזרון
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: "מוּזָר הָיִיתִי לְאֶחָי וְנָכְרִי לִבְנֵי אִמִּי" (תהלים סט, ט). המשמעות בפסוק אינה זהה למשמעות בה משמשת המילה כיום, אלא מקבילה למשמעות המילה זר.
