בושה

תוכן עניינים

רגש שלילי חזק המתעורר אצל אדם שחש כי הזולת מבקר אותו בעקבות מעשה שעשה בניגוד לנורמות המקובלות, בעקבות חשיפת עולמו האישי או בעקבות הרגשה של תדמית נחותה. בושה מתעוררת גם כאשר אדם קרוב מתנהג באופן בלתי הולם בחברה. בושה לעתים מלווה בסומק וחלה רק כאשר לאדם אכפת מיחס הסובבים אליו.
- מרדכי חש בושה עזה כשאשתו קראה לו "חמור" מול כל הנוכחים במסעדה.
- "מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב תְּכַסְּךָ בוּשָׁה" (עובדיה א, י)
- "עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בושה וכלימה היא לנו שנגזור טומאה על עיר אבותינו?" (תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קי"ג, עמוד א')

תחושת בושה נובעת לרוב מתחושת אשמה המלווה בשנאה עצמית.
תחושת הבושה תוקפת את האדם כאשר מה שביצע בחדרי חדרים נגלה לכולם.
"וְחָגְרוּ שַׂקִּים וְכִסְּתָה אוֹתָם פַּלָּצוּת וְאֶל כָּל פָּנִים בּוּשָׁה וּבְכָל רָאשֵׁיהֶם קָרְחָה" (יחזקאל ז, יח)
"רב המנונא אמר: אלהי, עד שלא נוצרתי איני כדאי עכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי עפר אני בחיי קל וחומר במיתתי הרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה יהי רצון מלפניך שלא אחטא ומה שחטאתי מרוק ברחמיך אבל לא על ידי יסורין" (תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פ"ז, עמוד ב')

ערך בוויקיפדיה: בושה