מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון המקרא בִּיֵּשׁ, גרם להשפלה.
- וַיָּקָם יְהוֹנָתָן מֵעִם הַשֻּׁלְחָן בָּחֳרִי אָף וְלֹא אָכַל בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לֶחֶם כִּי נֶעְצַב אֶל דָּוִד כִּי הִכְלִמוֹ אָבִיו. (שמואל א' כ לד)
- גם בין העמרים תלקט ולא תכלימוה
- הנער סיפר את סודו של חברו ועקב כך הכלים אותו.
מילים נרדפות[עריכה]
| השורש כלם
|
|
השורש כ־ל־ם הוא שורש מגזרת השלמים. במקרא עניינו בושה הרגשת חוסר נעימות מחוסר כבוד.
נטיות הפעלים[עריכה]
| כ־ל־ם
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
-אין-
|
|
|
|
|
| נִפְעַל
|
נִכְלַם
|
נִכְלָם
|
יִכָּלֵם
|
הִכָּלֵם
|
לְהִכָּלֵם
|
| הִפְעִיל
|
הִכְלִים
|
מַכְלִים
|
יַכְלִים
|
הַכְלֵם
|
לְהַכְלִים
|
| הֻפְעַל
|
הֻכְלַם
|
מֻכְלָם
|
יֻכְלָם
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
-אין-
|
|
|
|
|
| פֻּעַל
|
-אין-
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
-אין
|
|
|
|
|
| |
|
