אשקלון

אַשְׁקְלוֹן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אשקלון
הגייה^*	ashkelon
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	שׁ־ק־ל
דרך תצורה
נטיות

חמש ערי פלשתים
אַשְׁדּוֹד \| אַשְׁקְלוֹן \| גַת \| עַזָּה \| עֶקְרוֹן

עיר נמל במישור החוף הדרומי של ישראל. אחת מחמש ערי פלשתים.
- ”וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ יְהוָה וַיֵּרֶד אַשְׁקְלוֹן וַיַּךְ מֵהֶם שְׁלֹשִׁים אִישׁ וַיִּקַּח אֶת־חֲלִיצוֹתָם...“ (שופטים יד, פסוק יט)
- ”אַל־תַּגִּידוּ בְגַת, אַל־תְּבַשְּׁרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן; פֶּן־תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, פֶּן־תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים.“ (שמואל ב׳ א, פסוק כ)
- ”אֵיךְ תִּשְׁקֹטִי, וַיהוה צִוָּה לָהּ; אֶל אַשְׁקְלוֹן וְאֶל חוֹף הַיָּם, שָׁם יְעָדָהּ?“ (ירמיהו מז, פסוק ה)
- ”תֵּרֶא אַשְׁקְלוֹן, וְתִירָא וְעַזָּה, וְתָחִיל מְאֹד עֶקְרוֹן; כִּי הֹבִישׁ מֶבָּטָהּ, וְאָבַד מֶלֶךְ מֵעַזָּה, וְאַשְׁקְלוֹן לֹא תֵשֵׁב.“ (זכריה ט, פסוק ה)
- ”וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, הָאִישׁ נִתְלֶה וְאֵין הָאִשָּׁה נִתְלֵית; אָמַר לָהֶן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וַהֲלֹא שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטָח תָּלָה נָשִׁים בְּאַשְׁקְלוֹן; אָמְרוּ לוֹ, שְׁמוֹנִים נָשִׁים תָּלָה וְאֵין דָּנִין שְׁנַיִם בְּיוֹם אֶחָד.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ו, משנה ד)
- בעקבות אלכסנדר מוקדון ולאחריו הכיבוש הסלווקי הלוחם בעזתים,התפתח היישוב באשקלון 'על חשבון' עזה

גיזרון[עריכה]

שמה מופיע לראשונה בכתבי המארות מן המאה ה-19 לפנה"ס,בצורה: 'אֲסקוֹנַה'. מאות רבות של שנים מאוחר יותר, טענו היוונים כי מקור השם נובע משמו של אסקלוס, מפקדם היווני שיצא למזרח התאהב ב"אשה", יסד את אשקלון וישב בה. גם בתקופה הערבית הקדומה לא נמנעה התרבות השלטת באיזור מלהגדיר ולפרש מחדש את שמה והפעם כנגזרת המילה הערבית בהגיית: עסקל, בהוראת 'אבנים גדולות'. נשאי התרבות העברית ביכרו לפרש את השם מלשון שקל וזאת עפ"י האכדית: אָשׁקֶלונַא (𒀸𒅗𒇻𒈾).

להלן שמה של אשקלון בהירוגליף מן המאה ה-13 לפנה"ס בתעתיק 'איס-קַר-נִי' (בלשון המצרית נהגו להחליף הגיית ר'בהגיית ל'):